שאלות ותשובות בהלכות תפילה

שמונה עשרה

• לא בטוח אם אמרתי ״משיב הרוח ומוריד הגשם״ – מה עושים?

  בשלושים הימים הראשונים אחרי שמתחילים לומר ״משיב הרוח״, מי שמסופק – מניחים שאמר כפי שהיה רגיל, כלומר שלא אמר, ולכן חוזר. אחרי שלושים יום – מניחים שאמר כפי הרגלו החדש, ואינו חוזר. יש דרך להקדים את ההרגל: לומר את הברכה תשעים פעם ביום הראשון.

• איך מתפללים בטיסה – בישיבה או בעמידה?

  שמונה עשרה מתפללים בעמידה. בטיסה – אם אפשר לעמוד במקום בלי להפריע ובלי סכנה, עומדים, ויש שמעדיפים לעמוד ליד המושב. אם אי אפשר לעמוד, או שהחגורה חייבת להיות חגורה – מתפללים בישיבה, ויש מן הפוסקים שהעדיפו זאת על פני מניין שמפריע לנוסעים.

• לאיזה כיוון מתפללים?

  מתפללים לכיוון ירושלים ובית המקדש. בחוץ לארץ פונים לכיוון ארץ ישראל, בארץ ישראל – לכיוון ירושלים, ובירושלים – לכיוון הר הבית. בפועל, באירופה ובאמריקה פונים בדרך כלל מזרחה. מי שאינו יודע את הכיוון – מכוון את לבו לשמיים.

• האם מותר לעבור לפני מי שמתפלל שמונה עשרה?

  אסור לעבור בתוך ארבע אמות (כשני מטרים) לפני מי שעומד בתפילת שמונה עשרה, כדי לא להפריע לכוונתו. מותר לעבור מאחוריו ומצדדיו. ויש להיזהר גם שלא לשבת בתוך ארבע אמותיו.

• למה פוסעים שלוש פסיעות בסוף שמונה עשרה?

  בסיום שמונה עשרה פוסעים שלוש פסיעות לאחור, כעבד שנפרד מרבו, ואחר כך משתחווים: לשמאל ב״עושה שלום במרומיו״, לימין ב״הוא יעשה שלום עלינו״, ולפנים ב״ועל כל ישראל״. נשארים במקום עד שהשליח ציבור מגיע לקדושה, ואז חוזרים למקום.

• האם צריך להתפלל בקול, או מספיק להרהר בלב?

  שמונה עשרה מתפללים בלחש – מוציאים את המילים בשפתיים, כך שהמתפלל שומע את עצמו, אבל אחרים אינם שומעים. הרהור בלב בלבד – לא יצא. בקריאת שמע ובברכות צריך להשמיע לאוזניים לכתחילה, ובדיעבד יצא גם אם לא השמיע, כל עוד הוציא בשפתיו.

• אמרתי ״משיב הרוח ומוריד הגשם״ בקיץ בטעות – מה עושים?

  מי שאמר ״מוריד הגשם״ בימות הקיץ – חוזר. אם נזכר לפני שסיים את הברכה ״מחיה המתים״ – חוזר לתחילת הברכה, ״אתה גיבור״. אם כבר סיים את הברכה – חוזר לראש התפילה. הסיבה לחומרה: גשם בקיץ בארץ ישראל מזיק ונחשב ״סימן קללה״, ולכן בקשתו אינה ראויה.

• שכחתי ״המלך הקדוש״ בעשרת ימי תשובה – מה עושים?

  מי שאמר ״האל הקדוש״ במקום ״המלך הקדוש״ בעשרת ימי תשובה ולא תיקן מיד – חוזר לראש התפילה. נזכר תוך כדי דיבור ואמר ״המלך הקדוש״ – אינו חוזר. ב״המלך המשפט״ – נחלקו: לפי הרמ״א אינו חוזר, ולפי השולחן ערוך חוזר לברכת ״השיבה״.

• האם מותר להוסיף בקשות אישיות בשמונה עשרה?

  מותר ואף רצוי. בכל ברכה מן הברכות האמצעיות אפשר להוסיף בקשה מעין הברכה – לחולה ב״רפאנו״, לפרנסה ב״ברך עלינו״. ב״שומע תפילה״ אפשר לבקש כל דבר. ואחרי התפילה, ב״אלוקי נצור״, אפשר להוסיף תפילה אישית ארוכה. בשלוש הברכות הראשונות והאחרונות – אין מוסיפים.

• מה זה תפילת תשלומין?

  תפילת תשלומין היא השלמה של תפילת שמונה עשרה שהוחמצה בשוגג או באונס: בתפילה הבאה מתפללים שתי עמידות – הראשונה של הזמן והשנייה לתשלומין. אפשר להשלים רק את התפילה הסמוכה. לתפילת מוסף, ולתפילה שהוחמצה במזיד, אין תשלומין, אבל אפשר להתפלל בתורת נדבה.

• שכחתי להתפלל ערבית – אפשר להשלים בשחרית?

  כן. מי שלא התפלל ערבית בשוגג או באונס – מתפלל בשחרית שלמחרת שתי תפילות שמונה עשרה: הראשונה לשחרית והשנייה לתשלומי ערבית, ובין שתיהן נוהגים לומר ״אשרי״. ואם נזכר עוד בלילה, לפני עלות השחר – יתפלל ערבית מיד, ואין צורך בתשלומין כלל.

• טעיתי ואמרתי תפילת חול בשבת – מה עושים?

  מי שהתחיל בשבת ברכה מברכות החול – גומר את אותה ברכה שבה נזכר, ואז עובר לברכה של שבת (״אתה קידשת״, ״ישמח משה״ או ״אתה אחד״). אם התפלל שמונה עשרה של חול כולה ולא הזכיר שבת – לא יצא: אם לא עקר רגליו חוזר לברכת השבת, ואם עקר – חוזר לראש.

• שכחתי על הניסים בשמונה עשרה – חוזרים?

  לא חוזרים. מי ששכח ״על הניסים״ בשמונה עשרה בחנוכה או בפורים – אינו חוזר על התפילה. אם נזכר לפני שאמר את שם ה׳ בחתימת ״הטוב שמך״ – חוזר ואומר. ואם כבר הזכיר את השם – ממשיך, ויכול לאומרו בסוף התפילה, לפני ״יהיו לרצון״ האחרון, בנוסח ״הרחמן״.

• האם מותר להתפלל בלי נעליים?

  תלוי במנהג המקום. השולחן ערוך כותב שלא יעמוד בתפילה ברגליים מגולות אם אנשי המקום אינם עומדים כך לפני אנשים חשובים. בימינו, שאין עומדים יחפים לפני אדם חשוב, ראוי להתפלל בנעליים או לפחות בגרביים, ובמקום שרגילים לעמוד בגרביים – מותר. בתשעה באב וביום הכיפורים מתפללים בלי נעלי עור.

• האם צריך לעמוד עם רגליים צמודות בעמידה?

  כן. בשמונה עשרה מצמידים את הרגליים זו לזו, כאילו הן רגל אחת, כדי להידמות למלאכים שנאמר בהם ״ורגליהם רגל ישרה״. נוהגים לעשות כך גם בקדושה. מי שאינו יכול, מחמת מחלה או קושי – אין בכך עיכוב, והתפילה כשרה. עומדים בראש מורכן מעט ובידיים על הלב.

• איפה כורעים בשמונה עשרה?

  כורעים ארבע פעמים: בברכת ״אבות״ בתחילתה (״ברוך אתה״) ובסופה (״ברוך אתה ה׳ מגן אברהם״), ובברכת ״מודים״ בתחילתה (״מודים אנחנו לך״) ובסופה (״ברוך אתה ה׳ הטוב שמך״). כורעים ב״ברוך״ וזוקפים ב״ה׳״. אין להוסיף כריעות בתחילת ברכות אחרות או בסופן.

• מה אומרים אחרי שמונה עשרה – אלוקי נצור?

  אחרי ברכת ״שים שלום״ אומרים ״יהיו לרצון אמרי פי״, ואחריו ״אלוקי נצור לשוני מרע״ – תפילת מר בריה דרבינא – ובסופה ״עשה למען שמך...״ ושוב ״יהיו לרצון״, ואז כורעים ופוסעים ״עושה שלום״. נוהגים להוסיף פסוק שמתחיל ומסתיים באותיות השם. כאן המקום לבקשות אישיות בכל לשון.

• כמה זמן צריך לחכות אחרי שמונה עשרה לפני שחוזרים למקום?

  אחרי שלוש הפסיעות לאחור עומדים במקום שבו הסתיימו, ולא חוזרים עד שהחזן מגיע לקדושה, או לפחות עד שהוא מתחיל את החזרה בקול רם. מי שמתפלל ביחיד – ממתין כדי הילוך ארבע אמות. אסור לעבור לפני מי שעדיין מתפלל, ולכן לפעמים צריך לחכות יותר.

• מה עושים אם מישהו מדבר אליי באמצע שמונה עשרה?

  לא עונים. באמצע שמונה עשרה אסור להפסיק בדיבור – לא לענות לאדם, לא לקדיש ולא לקדושה. כשהציבור אומר קדיש או קדושה – שותקים ומכוונים, ״ויהא כעונה״. אפשר לרמוז קלות כדי להבהיר שאתה באמצע תפילה. אחרי ״יהיו לרצון״ הראשון, לפני ״אלוקי נצור״, מותר לענות קדיש, קדושה וברכו.

• מה עושים אם נזכרתי שלא אמרתי יעלה ויבוא אחרי שסיימתי?

  בשחרית ובמנחה של ראש חודש וחול המועד – מי ששכח יעלה ויבוא וסיים את התפילה חוזר לראש שמונה עשרה. אם נזכר לפני שסיים – חוזר ל״רצה״. בערבית של ראש חודש – אינו חוזר כלל. בברכת המזון יש דינים אחרים.

• שכחתי לומר ותן טל ומטר בחורף – צריך לחזור?

  כן. מי שאמר ״ותן ברכה״ בימות הגשמים – נזכר לפני ״שומע תפילה״ – שואל מטר בברכת ״שומע תפילה״. נזכר אחרי שסיים את התפילה – חוזר לראש התפילה. בארץ ישראל אומרים ״ותן טל ומטר לברכה״ מערבית של ז׳ בחשוון עד פסח.

• שכחתי עננו בתענית – צריך לחזור?

  לא. מי ששכח לומר ״עננו״ בתענית – אינו חוזר. אם נזכר לפני שעקר רגליו – אומר אותו בסוף התפילה, אחרי ״אלוקי נצור״, בלי חתימה. היחיד אומר עננו בברכת ״שומע תפילה״; שליח הציבור אומר אותו בחזרה כברכה בפני עצמה.

• האם מותר להתפלל שמונה עשרה בישיבה?

  לכתחילה מתפללים שמונה עשרה בעמידה, ומכאן שמה ״תפילת העמידה״. חולה או מי שאינו יכול לעמוד – מתפלל בישיבה ואפילו בשכיבה, אם יכול לכוון. בנסיעה – אם אפשר, עומדים לפחות בכריעות. השולחן ערוך כותב שמי שהוכרח לשבת יחזור ויתפלל בעמידה כשיוכל, ופוסקים רבים הקלו בזה.

• למה קוראים לה שמונה עשרה כשיש בה תשע עשרה ברכות?

  במקור תיקנו אנשי כנסת הגדולה שמונה עשרה ברכות. ביבנה, בימי רבן גמליאל, הוסיפו ברכה נגד המינים והמלשינים – ״ולמלשינים״ – ושמואל הקטן ניסח אותה. השם המקורי נשאר, ולכן התפילה נקראת ״שמונה עשרה״ אף שיש בה תשע עשרה ברכות.

• באיזו ברכה מוסיפים תפילה על פרנסה?

  מי שרוצה להוסיף בקשה אישית על פרנסה – מוסיף אותה בברכת ״ברך עלינו״ (ברכת השנים), או בברכת ״שומע תפילה״, שבה אפשר לבקש על כל דבר. הבקשה צריכה להיות מעין הברכה, ואפשר לומר אותה במילים שלך.

• נזכרתי באמצע העמידה שדילגתי על ברכה – מאיפה ממשיכים?

  מי שדילג או טעה באחת הברכות האמצעיות – חוזר לברכה שדילג עליה, וממשיך משם לפי הסדר, ואומר שוב גם את הברכות שכבר אמר אחריה. בשלוש הראשונות ובשלוש האחרונות – חוזר לראש הקבוצה: לראש התפילה או ל״רצה״. אם כבר סיים – יש דינים מיוחדים.

• האם מותר להתפלל שמונה עשרה בעיניים פתוחות?

  מותר. השולחן ערוך כותב שבשמונה עשרה ״יכוף ראשו מעט שיהיו עיניו למטה לארץ״, כלומר המבט מושפל, לא בהכרח עצום. רבים מתפללים מתוך הסידור בעיניים פתוחות, וזה אף עדיף למי שאינו בקי. מי שעוצם עיניים כדי להתרכז – גם הוא נוהג כראוי. העיקר שלא יסתכל סביבו.

• מה עושים כשמישהו מתפלל לידי בקול רם?

  ההלכה היא שבציבור אסור להתפלל שמונה עשרה בקול, ״דאתי למטרד ציבורא״ – כי זה מפריע לאחרים. מי שמתפלל לידו אדם כזה יכול לעבור למקום אחר לפני התפילה, או לבקש ממנו בעדינות, אחרי התפילה, להנמיך את קולו. אין לבייש אותו, ואין להפסיק את התפילה כדי להעיר.

לעמוד הנושא שמונה עשרה ←

קריאת שמע

• מה המשמעות של ״שמע ישראל״?

  ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״ הוא הכרזת האמונה של עם ישראל: ה׳ הוא אלוקינו, והוא אחד ויחיד. רש״י מפרש: ה׳ שהוא אלוקינו עכשיו, יהיה בעתיד מוכר כאחד בפי כל העולם. בפסוק הראשון עיקר הכוונה – בלי כוונה בו לא יצא.

• עד מתי אפשר לקרוא קריאת שמע בבוקר?

  זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות מתחילת היום – רבע היום. לפי המגן אברהם מחשבים מעלות השחר עד צאת הכוכבים, ולפי הגר״א מהנץ ועד השקיעה, ולכן זמן המגן אברהם מוקדם בכרבע שעה עד יותר מחצי שעה.

• מה זה קריאת שמע על המיטה ומה אומרים?

  קריאת שמע על המיטה היא קריאת הפרשה הראשונה של שמע לפני השינה, עם ברכת ״המפיל חבלי שינה על עיני״. נוהגים להוסיף מזמורים ופסוקים של שמירה, ואחריה אין מדברים אלא ישנים. אומרים אותה גם מי שכבר קרא קריאת שמע בתפילת ערבית, כי יש בה קבלת עול מלכות שמים.

• האם מותר לקרוא קריאת שמע בשכיבה או בהליכה?

  מותר. קריאת שמע אפשר לקרוא בעמידה, בישיבה, בהליכה, ברכיבה או בשכיבה על הצד – אבל לא כששוכבים פרקדן על הגב או על הבטן. מי שהולך בדרך – עוצר לפחות בפסוק הראשון ״שמע ישראל״. לכתחילה מי שיושב לא יעמוד במיוחד לקריאת שמע.

• האם אישה חייבת בקריאת שמע?

  מעיקר הדין נשים פטורות מקריאת שמע, כי זו מצוות עשה שהזמן גרמא. אבל השולחן ערוך כותב שנכון ללמדן לקבל עליהן עול מלכות שמיים, והרמ״א מוסיף שיקראו לפחות את הפסוק הראשון, ״שמע ישראל״. נשים רבות אומרות את הפסוק בבוקר, ויש שאומרות את כל הפרשה.

• מה עושים אם קראתי קריאת שמע בלי כוונה?

  עיקר הכוונה בפסוק הראשון, ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״. מי שאמר אותו בלי כוונה – לא יצא, וחוזר ואומר אותו בכוונה. אבל לא יחזור מיד בקול, שלא ייראה כאומר ״שמע שמע״ – אלא חוזר בלחש או אחרי שסיים. על שאר הפרשיות – אם לא כיוון, יצא.

לעמוד הנושא קריאת שמע ←

זמני תפילה

• האם מותר לאכול או לשתות קפה לפני תפילת שחרית?

  אסור לאכול לפני תפילת שחרית, וגם לא לשתות משקאות של כבוד, כמו יין. מים, תה וקפה – מותר לשתות, לפי רוב הפוסקים. בקפה עם סוכר וחלב יש מחלוקת בין המנהגים. חולה, או מי שאינו יכול להתרכז בלי לאכול – רשאי לאכול מעט.

• עד מתי אפשר להתפלל שחרית?

  זמן תפילת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות זמניות מתחילת היום – שליש היום. מי שאיחר – יכול להתפלל עד חצות היום, ויש לו ״שכר תפילה״ אף שאין לו שכר תפילה בזמנה. אחרי חצות – כבר לא מתפללים שחרית, אלא מתפללים מנחה פעמיים.

• מאיזו שעה אפשר להניח תפילין בבוקר?

  מניחים תפילין מ״משיכיר״ – כשיש אור שמאפשר לזהות מכר במרחק ארבע אמות, זמן שמופיע בלוחות. מי שיוצא מוקדם לעבודה או לדרך ואינו יכול לחכות – מניח מעלות השחר בלי ברכה, וכשמגיע זמן משיכיר ממשמש בתפילין ומברך. אסור להניח תפילין בלילה.

• מה זה נץ החמה ולמה מתפללים ותיקין?

  נץ החמה הוא רגע הזריחה, כשהשמש מתחילה להופיע. ״ותיקין״ הם המתפללים שמכוונים לסיים קריאת שמע וברכותיה עם הזריחה ולהתחיל שמונה עשרה מיד בנץ, כך שגאולה סמוכה לתפילה. זו מצווה מן המובחר. מי שאינו יכול – מתפלל אחר כך, עד סוף זמן תפילה.

• מה זה פלג המנחה?

  פלג המנחה הוא שעה ורבע זמנית לפני סוף היום – אחת עשרה שעות זמניות ורבע מתחילת היום. לפי רבי יהודה זה סוף זמן מנחה ותחילת זמן ערבית. מי שמתפלל ערבית מפלג המנחה לא יתפלל מנחה אחריו באותו יום, וצריך לנהוג באופן קבוע כשיטה אחת.

• מה זה מנחה גדולה ומנחה קטנה?

  מנחה גדולה היא חצי שעה זמנית אחרי חצות היום – הזמן המוקדם ביותר להתפלל מנחה. מנחה קטנה היא שתי שעות ומחצה זמניות לפני סוף היום, ועיקר זמן התפילה. לכתחילה מתפללים בזמן מנחה קטנה, ומי שהתפלל ממנחה גדולה – יצא. זמן מנחה נמשך עד השקיעה.

• עד מתי אפשר להתפלל ערבית?

  לכתחילה מתפללים ערבית וקוראים קריאת שמע עד חצות הלילה. מי שאיחר – מתפלל עד עלות השחר ויוצא בדיעבד. אחרי עלות השחר כבר אין להתפלל ערבית, ומי שלא התפלל מחמת אונס או שכחה – משלים בשחרית בתפילת תשלומין, שתי שמונה עשרה.

• מה זה שעה זמנית?

  שעה זמנית היא חלק אחד משתים עשרה של היום. בקיץ, כשהיום ארוך, השעה הזמנית ארוכה משישים דקות, ובחורף קצרה מהן. כל הזמנים שחז״ל קבעו בשעות – סוף זמן קריאת שמע, תפילה, מנחה גדולה ופלג המנחה – מחושבים בשעות זמניות. נחלקו הפוסקים מאימתי מתחילים למנות את היום.

• האם מותר להתפלל שחרית בדרך באוטובוס?

  כן, כשאין אפשרות אחרת. מי שנוסע ואינו יכול לעצור – מתפלל בנסיעה, ואם יכול לעמוד בלי להפריע – עומד, ואם לא – מתפלל בישיבה. לפחות בכריעות ובשלוש הפסיעות ישתדל לעמוד. ומי שיכול להתפלל בנחת לפני הנסיעה או אחריה, בתוך זמן התפילה – עדיף.

• עד איזו שעה מותר לומר ברכות השחר?

  את ברכות השחר אפשר לומר גם אחרי התפילה, ולכתחילה עד סוף זמן תפילה (ארבע שעות זמניות). בדיעבד – רוב הפוסקים מתירים עד חצות היום, ויש מתירים כל היום. ״אלוקי נשמה״ ו״המעביר שינה״ – יש להקדים אותן ככל האפשר.

• ממתי מותר להתפלל שחרית בבוקר?

  מצוות תפילת שחרית מהנץ החמה – ״ייראוך עם שמש״. בדיעבד, מי שהתפלל מעלות השחר – יצא. ולכתחילה, כשיש צורך (נסיעה, עבודה מוקדמת), רבים מתירים להתפלל אחרי עלות השחר. הזמן נמשך עד סוף ארבע שעות זמניות.

• מה עושים כשלא הספקתי להתפלל שחרית לפני העבודה?

  מתפללים שחרית בעבודה, בהפסקה, כל עוד לא עבר סוף זמן התפילה (ארבע שעות זמניות), ובדיעבד עד חצות היום. עדיף להשכים ולהתפלל לפני העבודה, כי אסור להתחיל בעיסוקים לפני התפילה. מי שהחמיץ גם את חצות בשוגג או באונס – מתפלל במנחה שתי תפילות עמידה: מנחה ותשלומין.

לעמוד הנושא זמני תפילה ←

פסוקי דזמרה וסדר

• הגעתי באיחור לתפילה במניין – מה מדלגים כדי להתפלל עם הציבור?

  מי שהגיע כשהציבור כבר בפסוקי דזמרה, ואם יתפלל כסדר לא יספיק לעמוד עם הציבור בשמונה עשרה – מדלג על חלקים מפסוקי דזמרה. החלקים החשובים שלא מדלגים: ״ברוך שאמר״, ״תהילה לדוד״ (אשרי) ו״ישתבח״. ברכות השחר אפשר לומר אחרי התפילה, חוץ מברכות התורה.

• האם מותר לענות ״אמן״ או קדיש באמצע התפילה?

  תלוי באיזה חלק נמצאים. בפסוקי דזמרה מותר לענות אמן, קדיש וקדושה. בקריאת שמע וברכותיה – מותר רק בין הפרקים או בדברים החשובים ביותר (אמן יהא שמיה רבה, קדושה, ברכו). בשמונה עשרה – אסור להפסיק כלל, אלא מקשיבים ושותקים.

• מה זה פיטום הקטורת ולמה אומרים אותו?

  פיטום הקטורת הוא פרשת הקטורת מהתורה וברייתא מהגמרא שמפרטת את אחד עשר הסממנים שהקטירו בבית המקדש. אומרים אותו בשחרית, בפרשיות הקרבנות שלפני פסוקי דזמרה, ורבים אומרים אותו גם בסוף התפילה. בנוסח עדות המזרח נוהגים לאומרו גם לפני מנחה. האמירה באה במקום הקטרת הקטורת שבמקדש.

• מה זה מודה אני ומתי אומרים?

  ״מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך״ – אומרים מיד כשמתעוררים בבוקר, עוד במיטה ולפני נטילת ידיים. מותר לאומרה כשהידיים אינן נטולות, כי אין בה שם ה׳. אישה אומרת ״מודָה אני״. זו ההודיה הראשונה של היום על החזרת הנשמה.

• מה זה עלינו לשבח ולמה יורקים?

  ״עלינו לשבח״ היא תפילה שאומרים בסוף כל תפילה, בעמידה, ובה מכריזים על מלכות ה׳ ועל ייחודו של עם ישראל. יש נוהגים לירוק כשאומרים ״שהם משתחווים להבל וריק״ – מנהג של ביזוי עבודה זרה, שאינו מן הדין. רבים נמנעים מכך בבית הכנסת מפני כבוד המקום.

• מה זה תפילת אנא בכח ומתי אומרים?

  ״אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה״ היא תפילה קצרה של שבע שורות, שבכל אחת שש מילים, ומיוחסת במסורת לרבי נחוניא בן הקנה. ראשי התיבות שלה יוצרים את השם בן ארבעים ושתיים אותיות. אומרים אותה אחרי פרשיות הקרבנות בשחרית, בקבלת שבת לפני ״לכה דודי״, בספירת העומר ובקריאת שמע שעל המיטה.

• מה זה תיקון חצות?

  תיקון חצות הוא סדר של קינות ותפילות על חורבן בית המקדש והגלות, שאומרים אחרי חצות הלילה. יש בו ״תיקון רחל״ – קינות ומזמורי צער, ו״תיקון לאה״ – מזמורי נחמה ותקווה. זו מידת חסידות ולא חובה, ורבים נוהגים בה בעיקר בימי בין המצרים, אחרי חצות היום.

• מה זה שיר של יום?

  שיר של יום הוא המזמור מתהילים שהלויים שרו בבית המקדש בכל יום בשבוע. אומרים אותו בסוף שחרית: ביום ראשון מזמור כד, בשני מח, בשלישי פב, ברביעי צד, בחמישי פא, בשישי צג ובשבת צב. פותחים ״היום יום ראשון בשבת שבו היו הלויים אומרים בבית המקדש״.

• מה זה ברוך שאמר וישתבח?

  ״ברוך שאמר״ ו״ישתבח״ הן שתי הברכות שעוטפות את פסוקי דזמרה: ברוך שאמר לפניהם וישתבח אחריהם. ״ברוך שאמר״ אומרים בעמידה ואוחזים בציציות. מתחילת ברוך שאמר ועד סוף שמונה עשרה אסור להפסיק בדיבור, ואפילו לצורך מצווה אין לדבר בין ברוך שאמר לישתבח.

• מה זה קורבנות בשחרית ולמה אומרים אותם?

  לפני פסוקי דזמרה אומרים פרשיות מהתורה על הקרבנות – פרשת התמיד, הקטורת, ״איזהו מקומן״ וברייתא ״רבי ישמעאל״ – במקום הקרבנות שהקריבו בבית המקדש. חז״ל לימדו שהעוסק בתורת הקרבן כאילו הקריב. אומרים אותן רק ביום, ויש נוהגים להוסיף פרשת העקדה והמן.

• למה אומרים אשרי שלוש פעמים ביום?

  הגמרא אומרת: ״כל האומר תהילה לדוד בכל יום שלוש פעמים – מובטח לו שהוא בן העולם הבא״, כי המזמור בנוי באלף־בית ויש בו ״פותח את ידך״. לכן אומרים אותו פעמיים בשחרית – בפסוקי דזמרה ולפני ״ובא לציון״ – ופעם בתחילת מנחה. בפסוק ״פותח את ידך״ צריך לכוון במיוחד.

לעמוד הנושא פסוקי דזמרה וסדר ←

מנחה וערבית

• שכחתי להתפלל מנחה – מה עושים?

  מי ששכח או נאנס ולא התפלל מנחה – מתפלל בערבית שתי תפילות שמונה עשרה: הראשונה לערבית והשנייה לתשלומין של מנחה. זה נקרא ״תפילת תשלומין״. אפשר להשלים רק את התפילה הסמוכה, ומי שדילג במזיד – אין לו תשלומין.

• מתי אומרים מגן אבות בליל שבת?

  ״מגן אבות״ הוא חלק מ״ברכה מעין שבע״ שהחזן אומר בליל שבת אחרי תפילת ערבית, בציבור בלבד. הציבור נוהג לומר את ״מגן אבות״ יחד איתו, בלי פתיחה וחתימה. יחיד שמתפלל לבד אינו אומר את הברכה, ויש שנוהגים לומר בלי חתימה. אין אומרים אותה במניין בבית אבל או בבית חתן.

• אפשר להתפלל ערבית לפני השקיעה?

  לפי השולחן ערוך, לכתחילה אין להתפלל ערבית לפני השקיעה, ובשעת הדחק אפשר מפלג המנחה. לפי הרמ״א נהגו בקהילות אשכנז להתפלל ערבית מפלג המנחה. בשני המקרים: לא מתפללים מנחה אחר כך באותו יום, ואת קריאת שמע חוזרים וקוראים בלילה, אחרי צאת הכוכבים.

• האם יש חזרת הש״ץ בערבית?

  לא. בתפילת ערבית אין חזרת הש״ץ, כי מעיקרה ערבית היא ״רשות״ – לא חובה כמו שחרית ומנחה – ולא תיקנו לה חזרה. היום כל ישראל קיבלו את ערבית כחובה, אבל החזרה לא נתקנה. גם אין נופלים על הפנים אחרי ערבית. בליל שבת יש ״ברכה מעין שבע״ במקום חזרה.

• האם צריך לומר ברוך ה׳ לעולם בערבית?

  תלוי במנהג. ״ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן״ ו״יראו עינינו״ הם פסוקים וברכה שנוספו בערבית בבבל, שבהם שמונה עשרה אזכרות – כנגד שמונה עשרה ברכות. בחוץ לארץ, בנוסח אשכנז, אומרים אותם בימות החול. בארץ ישראל ובנוסח עדות המזרח וספרד – רוב הקהילות אינן אומרות.

• מה זה ויכולו שאומרים שלוש פעמים בליל שבת?

  ״ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם״ הם הפסוקים בסוף מעשה בראשית (בראשית ב, א–ג). אומרים אותם שלוש פעמים בליל שבת: בשמונה עשרה של ערבית, אחרי העמידה בציבור בעמידה ובקול רם, ובקידוש. האומר ויכולו הוא כעד שמעיד שה׳ ברא את העולם בשישה ימים ושבת בשביעי.

• למה תפילת מנחה חשובה במיוחד?

  הגמרא אומרת: ״לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה, שהרי אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה״. היא חשובה במיוחד כי היא באה באמצע היום, כשאדם טרוד בעבודה ובעסקיו – ודווקא אז הוא עוצר ופונה לה׳. מכאן שהתפילה הזו מבטאת מסירות מיוחדת.

לעמוד הנושא מנחה וערבית ←

תפילת שבת וחג

• שכחתי ״רצה״ בברכת המזון בשבת – מה עושים?

  אם נזכרו לפני שהתחילו את הברכה הרביעית (״הטוב והמטיב״) – אומרים ברכה קצרה: ״ברוך אתה ה׳ אלוקינו מלך העולם שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית, ברוך אתה ה׳ מקדש השבת״. אם כבר התחילו – בסעודת הלילה ובסעודת היום חוזרים לראש ברכת המזון; בסעודה שלישית אין חוזרים.

• האם מתפללים תפילה מיוחדת במוצאי שבת – אתה חוננתנו?

  כן. בתפילת ערבית של מוצאי שבת ויום טוב מוסיפים בברכת ״חונן הדעת״ את ״אתה חוננתנו״ – הבדלה בתפילה. מי ששכח – משלים את תפילתו ואינו חוזר, כי יבדיל על הכוס. אבל אם אכל לפני שהבדיל על הכוס – חוזר ומתפלל.

• מה זה קבלת שבת ולכה דודי?

  קבלת שבת היא סדר מזמורים ופיוטים שאומרים בערב שבת לפני ערבית, כדי לקבל את השבת בשמחה: ששה מזמורי תהילים כנגד ששת ימי המעשה, ״לכה דודי״ ו״מזמור שיר ליום השבת״. את ״לכה דודי״ חיבר רבי שלמה אלקבץ בצפת. בבית האחרון, ״בואי בשלום״, נוהגים לפנות לפתח כקבלת פני השבת.

• מה זה מזמור שיר ליום השבת ומתי אומרים?

  ״מזמור שיר ליום השבת״ הוא תהילים צב, שהלויים שרו בבית המקדש בשבת. אומרים אותו בקבלת שבת אחרי ״לכה דודי״, ובשחרית של שבת – בפסוקי דזמרה ובשיר של יום. לפי הרמ״א, באמירתו הציבור מקבל עליו את השבת, ולכן מי שעדיין צריך לעשות מלאכה לא יאמר אותו עם הציבור.

• עד מתי אפשר להתפלל מוסף?

  מתפללים מוסף מיד אחרי שחרית, ולכתחילה עד סוף שבע שעות זמניות מתחילת היום – כשעה זמנית אחרי חצות. מי שאיחר אחרי זה נקרא ״פושע״, אבל יצא, כי זמנה כל היום. מי שהגיע לזמן מנחה ולא התפלל מוסף – מתפלל מנחה קודם ואחריה מוסף.

• מה זה ויהי נועם ומתי אומרים?

  ״ויהי נועם ה׳ אלוקינו עלינו״ הוא פסוק מתהילים צ, שאחריו אומרים את מזמור צא (״יושב בסתר עליון״) ו״ואתה קדוש״. אומרים אותו במוצאי שבת אחרי ערבית, כדי להאריך את הזמן לפני ששבים לימי המעשה. כשחל יום טוב באותו שבוע – אין אומרים ויהי נועם, אבל אומרים ״ויתן לך״.

• מה זה מוסף ובאיזה ימים מתפללים?

  מוסף היא תפילה נוספת שמתפללים אחרי שחרית בימים שבהם הקריבו במקדש ״קרבן מוסף״: שבת, ראש חודש, שלושת הרגלים וחול המועד, ראש השנה ויום הכיפורים. בחנוכה, בפורים ובתעניות אין מוסף. כל יחיד חייב במוסף, גם מי שמתפלל בבית, ומתפללים אותו מיד אחרי שחרית וקריאת התורה.

לעמוד הנושא תפילת שבת וחג ←

חזרת הש״ץ

• מה זה מודים דרבנן?

  מודים דרבנן הוא נוסח הודיה קצר שהציבור אומר בלחש כשהחזן מגיע לברכת ״מודים״ בחזרת הש״ץ, תוך השתחוויה. כיוון שהודיה אי אפשר לעשות על ידי שליח, כל אחד מודה בעצמו. הוא נקרא ״דרבנן״ כי הגמרא מביאה את הנוסחים שאמרו כמה אמוראים, ונהגו לומר את כולם.

• למה בחוץ לארץ אין ברכת כהנים בכל יום?

  בארץ ישראל הכהנים נושאים כפיים בכל יום בשחרית (ובמוסף, ובתענית גם במנחה). בקהילות אשכנז בחוץ לארץ נהגו לישא כפיים רק ביום טוב, כי ברכה צריכה להיות מתוך שמחה, ובשאר ימים אנשים טרודים בפרנסה. בני ספרד ועדות המזרח בחוץ לארץ נושאים כפיים בכל יום, כמו בארץ.

• מה עושה כהן בזמן ברכת כהנים – מה הסדר?

  לפני ברכת כהנים הלוי נוטל את ידי הכהנים, והכהנים חולצים נעליים. בברכת ״רצה״ הם עולים לדוכן, מברכים ״אשר קידשנו בקדושתו של אהרן״, ופונים לעם. החזן מקריא מילה מילה והכהנים חוזרים בפרישת ידיים. הציבור עומד מולם ולא מסתכל בידיהם, אלא מכוון לקבל את הברכה.

• מה עונים בקדושה?

  בקדושה של חזרת הש״ץ הציבור שותק כשהחזן אומר ״נקדישך״ (או ״נקדש״, ״כתר״), ועונה בקול ״קדוש קדוש קדוש ה׳ צבאות מלא כל הארץ כבודו״, ״ברוך כבוד ה׳ ממקומו״ ו״ימלוך ה׳ לעולם, אלוקייך ציון לדור ודור הללויה״. עומדים ברגליים צמודות, ונוהגים להתרומם על קצות האצבעות.

• האם מותר לדבר בזמן חזרת הש״ץ?

  אסור. בזמן שהחזן חוזר על שמונה עשרה הציבור צריך לשתוק, לכוון לברכות ולענות אמן. השולחן ערוך כותב שהמדבר בשעה הזאת ״חוטא וגדול עוונו מנשוא״. גם לימוד תורה בזמן החזרה אינו ראוי לכתחילה, כי צריך שיהיו לפחות תשעה שמכוונים לברכות.

• מי יכול להיות שליח ציבור?

  שליח ציבור צריך להיות ״הגון״: נקי מעבירות, בעל שם טוב, עניו, מקובל על הציבור, בעל קול נעים ובקי בתפילה. חזן קבוע – לכתחילה רק מי ש״נתמלא זקנו״, כלומר מבוגר. באקראי – כל מי שהגיע לבר מצווה יכול לעבור לפני התיבה. ביום השנה לפטירת הורה ובשנת אבלות נוהגים לתת קדימה לאבל.

לעמוד הנושא חזרת הש״ץ ←

מניין ובית כנסת

• מי נחשב למניין – ילד בר מצווה?

  למניין מצטרפים רק גברים מגיל שלוש עשרה ויום אחד ומעלה. ילד שהגיע לבר מצווה – מצטרף מיד, גם בלילה הראשון של יום הולדתו, ואין בודקים סימנים. קטן מתחת לגיל בר מצווה אינו מצטרף לפי רוב הפוסקים, ויש שהקלו בשעת הדחק לצרף אחד כשהוא אוחז חומש – והמנהג הרווח שלא.

• מה אומרים כשנכנסים לבית כנסת?

  בכניסה לבית הכנסת נוהגים לעצור מעט בפתח ולומר ״ואני ברוב חסדך אבוא ביתך, אשתחווה אל היכל קדשך ביראתך״, כמו נטילת רשות. בנוסחים רבים אומרים קודם ״מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל״. אחר כך נכנסים ביראה ובנחת, בלי ריצה, ונוהגים לנשק את המזוזה.

• אפשר לצרף למניין דרך זום או טלפון?

  לא. מניין דורש עשרה אנשים במקום אחד, כמו שכתוב בשולחן ערוך. מי שנמצא בזום או בטלפון אינו מצטרף לעשרה, ואינו יוצא בחזרת הש״ץ. לגבי עניית אמן לקדיש וקדושה ששומעים בשידור חי ממניין אמיתי – נחלקו פוסקי זמננו; רבים מתירים לענות, אבל אין זה תחליף להשתתפות.

• מה מותר לומר רק במניין?

  ״דבר שבקדושה״ אומרים רק בעשרה גברים מגיל בר מצווה: קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ, ברכת כהנים, קריאת התורה בברכות, י״ג מידות כתפילה, וזימון ״בשם״ (אלוקינו). מי שמתפלל לבד מדלג עליהם, ושאר התפילה זהה. יש מחלוקת אם יחיד אומר את הקדושה שבברכות קריאת שמע.

• האם שמיעת התפילה במניין פוטרת מלהתפלל לבד?

  לא. מי שיודע להתפלל חייב להתפלל תפילת עמידה בעצמו, ואינו יוצא בשמיעת חזרת הש״ץ. החזרה תוקנה עבור מי שאינו יודע להתפלל, והוא יכול לצאת בה אם הוא מכוון לכל מילה מתחילה ועד סוף. מי שהגיע באמצע החזרה – יתפלל לעצמו, ועונה לקדושה ולקדיש כשאפשר.

• מה עדיף – להתפלל במניין או להישאר עם המשפחה?

  תפילה במניין היא מעלה גדולה, וגבר צריך להשתדל מאוד לא לוותר עליה. אבל כשההליכה למניין פוגעת בצורך אמיתי של המשפחה – אישה לבד עם תינוקות, חולה בבית – מותר להתפלל ביחידות, ועדיף לכוון לשעה שהציבור מתפלל. הכרעה בכל מקרה – לפי הנסיבות ובהתייעצות.

• איפה עומדים בתפילה כשמתפללים בבית?

  מתפללים בבית במקום קבוע ושקט, כשהפנים לכיוון ירושלים (בארץ ישראל) או לכיוון ארץ ישראל (בחו״ל), ובלי דבר חוצץ גדול בין המתפלל לקיר. השולחן ערוך כותב ״יקבע מקום לתפלתו שלא ישנהו אם לא לצורך״. יש להתרחק ממקום מלוכלך, מטלוויזיה דולקת ומאנשים שאינם לבושים כראוי.

לעמוד הנושא מניין ובית כנסת ←

קדיש

• האם צריך לעמוד בזמן אמירת קדיש?

  לפי הרמ״א והמנהג האשכנזי – עומדים בקדיש, וגם בשאר ״דברים שבקדושה״. לפי מנהג הספרדים – מי שישב כשהתחיל הקדיש אינו צריך לקום, ומי שעמד – נשאר עומד עד ״דאמירן בעלמא״. בקדושה – עומדים לכל המנהגים.

• מי יכול לומר קדיש – גם אישה?

  קדיש יתום אומרים הבנים שהגיעו למצוות, בתוך מניין. אם אין בן – אומר קרוב אחר או מי שמשלמים לו לומר. האם בת יכולה לומר קדיש – נחלקו פוסקי זמננו, ורוב הקהילות האורתודוקסיות אינן נוהגות כך. לבת יש דרכים רבות לזכות את נשמת ההורה.

• מה עונים בקדיש?

  עונים ״אמן״ אחרי ״שמיה רבא״ ואחרי כל ״ואמרו אמן״, ״בריך הוא״ אחרי ״דקודשא״, ובעיקר – ״אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא״ בקול ובכוונה, שזו העניה החשובה ביותר בקדיש. עד היכן ממשיכים – עד ״עלמיא״, ״יתברך״ או ״דקודשא בריך הוא״ – תלוי במנהג.

• מה זה קדיש דרבנן ומתי אומרים?

  קדיש דרבנן הוא קדיש שאומרים אחרי לימוד תורה שבעל פה – משנה, גמרא, ברייתא או אגדה – בציבור של עשרה. הוא כולל תוספת ״על ישראל ועל רבנן ועל תלמידיהון״, תפילה על הלומדים. אומרים אותו בתפילה אחרי ״רבי חנניה בן עקשיא״ ו״אמר רבי אלעזר״, ואחרי שיעור.

• האם מותר לומר קדיש בלי מניין?

  לא. קדיש הוא ״דבר שבקדושה״, ואומרים אותו רק בעשרה גברים בני מצווה. מי שאין לו מניין – יכול לומר את פסוקי הקדיש בלי הנוסח, ללמוד משניות, או לבקש שאחר יאמר קדיש בשבילו בבית הכנסת. יש נוסחים מיוחדים שאפשר לומר ביחיד.

לעמוד הנושא קדיש ←

תחנון ונפילת אפיים

• למה נופלים על הפנים בתחנון ועל איזו יד?

  בנפילת אפיים מכסים את הפנים ומטים את הראש, כדרך משה ואהרן שנפלו על פניהם בתפילה. לפי הרמ״א והקיצור, בשחרית כשיש תפילין על יד שמאל מטים על יד ימין, ובמנחה על שמאל. נופלים בישיבה, ורק במקום שיש ספר תורה. בני עדות המזרח אומרים תחנון בלי נפילת אפיים.

• מה זה והוא רחום בשני וחמישי?

  ״והוא רחום״ הארוך הוא תחנה ארוכה שאומרים בשני ובחמישי בשחרית לפני נפילת אפיים, בנוסח אשכנז וספרד. אומרים אותה בעמידה, בכוונה ובמתינות. הטעם: שני וחמישי הם ימי רצון – משה עלה להר לקבל את הלוחות השניים ביום חמישי וירד ביום שני.

• האם אומרים תחנון כשמתפללים לבד?

  כן. מי שמתפלל ביחידות אומר תחנון כרגיל, בימים שבהם הציבור אומר אותו. ההבדל הוא בנפילת אפיים: לפי הרמ״א נופלים על הפנים רק במקום שיש בו ספר תורה, ובמקום אחר אומרים את התחנון בלי לכסות את הפנים. יחיד אינו אומר את ״י״ג מידות״ בנוסח של בקשה כמו הציבור.

• האם אומרים תחנון כשיש חתן או ברית בבית הכנסת?

  לא. השולחן ערוך כותב שנהגו שלא ליפול על פניהם בבית החתן, ולא בבית הכנסת ביום מילה, ולא כשיש שם חתן. הרמ״א מוסיף: דווקא כשהברית או החתן באותו בית כנסת. ביום ברית – אין אומרים בשחרית, אבל במנחה אומרים. חתן – כל היום אין אומרים תחנון במקום שהוא מתפלל.

לעמוד הנושא תחנון ונפילת אפיים ←

תפילה אישית

• האם מותר להתפלל בשפה אחרת, לא בעברית?

  מעיקר הדין התפילה נאמרת בכל לשון שהמתפלל מבין, כפי שכתוב במשנה. אבל עדיף להתפלל בלשון הקודש, בנוסח שתיקנו אנשי כנסת הגדולה, ומי שאינו מבין – ילמד את פירוש המילים. בציבור מתפללים בעברית.

• האם מותר לקרוא תהילים בלילה?

  מצד ההלכה הפשוטה מותר לקרוא תהילים בכל שעה. אבל לפי מנהג המקובלים, בקהילות רבות נמנעים מאמירת תהילים בלילה, משקיעת החמה ועד חצות. אחרי חצות – מותר ואף רצוי. בליל שבת ויום טוב, ובשעת צורך כמו חולה או צרה – אומרים גם בלילה.

• מה זה התבודדות ואיך עושים?

  התבודדות היא שיחה אישית וקבועה עם ה׳, בשפה שלך ובמילים שלך – בחדר סגור או בשדה, בדרך כלל לפרק זמן קבוע ביום. רבי נחמן מברסלב הדגיש אותה מאוד, אבל שורשה בתפילה עצמה: התפילה היא עבודה שבלב, וכל אדם יכול לפנות לה׳ כפי שהוא.

• איך מתפללים בדרך הנכונה – כוונה בתפילה?

  כוונה בתפילה פירושה להבין את המילים ולדעת שעומדים לפני ה׳. לפחות בברכה הראשונה של שמונה עשרה – ״אבות״ – צריך לכוון את פירוש המילים. כדאי להתפלל לאט, ללמוד את פירוש התפילה, להתכונן רגע לפני שמתחילים, ולחזור אל המילים בכל פעם שהמחשבה בורחת.

• האם מותר להתפלל במילים שלי בלי סידור?

  כן. תפילה במילים אישיות היא תפילה אמיתית, ובכל זמן אפשר לפנות לה׳ בשפתך. אבל את חובת התפילה היומית – שחרית, מנחה וערבית – מקיימים בנוסח שתיקנו אנשי כנסת הגדולה. מי שאינו יודע לקרוא או אין לו סידור – יתפלל כפי יכולתו.

• מה זה תפילת הודיה?

  תפילת הודיה היא תפילה שבה מודים לה׳ על טובה או ישועה. אין לה נוסח אחד מחייב: יש ״מזמור לתודה״ (תהילים ק) שאומרים בשחרית, יש ברכת הגומל למי שניצל מסכנה, ויש נוסחי הודיה שנדפסו בסידורים. אפשר להודות גם במילים אישיות, וכן ב״מודים״ שבשמונה עשרה.

• האם תפילה בכותל מתקבלת יותר?

  הכותל המערבי הוא שריד מן המקום הקרוב ביותר להר הבית, וכל תפילות ישראל מכוונות אל המקדש. חז״ל אמרו שהשכינה לא זזה מן הכותל המערבי, ולכן נהגו להתפלל בו במיוחד. אבל תפילה בכל מקום נשמעת. כתיבת פתקים היא מנהג עממי ולא חובה; את הפתקים אוספים וגונזים.

• האם מותר לבקש זיווג מסוים בתפילה?

  מותר, ויש לכך מקור בגמרא: ״שמא יקדמנו אחר ברחמים״ – כלומר, אדם יכול להתפלל לשאת אדם מסוים. אבל ראוי לבקש ״אם הוא טוב בעיניך ובעיני ה׳״, כי איננו יודעים מה טוב לנו. ההמלצה היא לבקש ״זיווג הגון״ ולהוסיף את הבקשה הפרטית בעדינות.

• מה עושים אם נפל הסידור?

  מרימים אותו מיד ונוהגים לנשק אותו, כביטוי של כבוד. אין חובה להתענות או לתת צדקה – זה מנהג חסידות ולא דין. על ספר תורה שנפל יש דין מיוחד וחמור. לכתחילה יש להיזהר שלא להניח ספרי קודש על הרצפה.

• האם אפשר להתפלל בשביל אדם אחר?

  כן, וזו מצווה גדולה. חז״ל אמרו: ״כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר – הוא נענה תחילה״. מתפללים על חולה, על מי שמחפש זיווג או פרנסה, ומזכירים אותו בשמו ובשם אמו. אפשר להתפלל גם על מי שאינו יודע שמתפללים עליו.

• האם מותר להתפלל בבגדי שינה או בבגדים לא מכובדים?

  לכתחילה לא. השולחן ערוך פוסק שלא יעמוד בתפילה ״באפונדתו, ולא בראש מגולה ולא ברגלים מגולים, אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו לפני הגדולים אלא בבתי רגלים״. כלומר, מתלבשים לתפילה כמו לפגישה עם אדם חשוב. מי שאינו יכול – כחולה במיטה – מתפלל כפי יכולתו.

לעמוד הנושא תפילה אישית ←

תפילות מיוחדות

• איזה פרק תהילים אומרים לרפואה?

  אין פרק אחד מחייב. מנהג נפוץ הוא לומר לחולה מזמורים כמו כ׳ (״יענך ה׳ ביום צרה״), ל׳, מא, פח, קב, קג וק״ל, ואת קטעי פרק קי״ט לפי אותיות שמו של החולה, ואחר כך תפילה קצרה ״מי שבירך״ בשמו ובשם אמו. אמירת תהילים היא תפילה ולא תחליף לטיפול רפואי.

• איזה פרק תהילים אומרים לזיווג?

  אין פרק אחד שנקבע לזיווג. נוהגים לומר מזמורים של בקשה ובטחון – כמו כ׳, קכא, קכד וק״ל – ומנהג נפוץ הוא לומר שיר השירים ארבעים יום. העיקר הוא תפילה מכל הלב במילים אישיות, לצד השתדלות והתייעצות, ובלי לראות בכך הבטחה.

• איזה פרק תהילים אומרים לפי השנה – פרק לפי גיל?

  מנהג נפוץ הוא לומר בכל יום את מזמור התהילים שמספרו כמספר השנה שבה האדם נמצא – כלומר גילו ועוד אחת. מי שמלאו לו 30 נמצא בשנתו ה־31, ואומר את מזמור לא. זה מנהג טוב ולא חובה, ומחליפים את המזמור ביום ההולדת העברי בכל שנה.

• מה זה תפילת ״נשמת כל חי״ ולמה נודרים לומר אותה?

  ״נשמת כל חי״ היא שירת הודיה שאומרים בשחרית של שבת ויום טוב בסוף פסוקי דזמרה, ובליל הסדר. יש מנהג נפוץ לנדור לומר אותה בציבור כהודיה כשנושעים מצרה. זהו מנהג של הכרת טובה ולא סגולה מובטחת, וטוב לקבל אותו ״בלי נדר״, כדי שלא להיכנס לחיוב של נדר.

• איזו תפילה אומרים על פרנסה?

  המקום העיקרי לבקשת פרנסה הוא ברכת ״ברך עלינו״ בשמונה עשרה, וכן ״שומע תפילה״. השולחן ערוך ממליץ לומר בכל יום את פרשת המן. נוהגים לכוון במיוחד בפסוק ״פותח את ידך״ שבאשרי, לומר את מזמור כג, ולהוסיף תפילה אישית – לצד העבודה וההשתדלות הרגילה.

• איזו תפילה אומרים לשלום בית?

  אין נוסח אחד מחייב. אפשר לבקש על שלום הבית ב״שומע תפילה״ ובסוף שמונה עשרה, בזמן הדלקת נרות שבת, ובתפילה אישית במילים שלך. בסידורים נדפסו נוסחי ״יהי רצון״ לשלום בית. לצד התפילה, ההלכה מדגישה את המעשים: כבוד הדדי, ויתור, הקשבה ודיבור רך.

• איזו תפילה אומרים לפני מבחן או ראיון עבודה?

  אין נוסח אחד מחייב. אפשר לבקש הצלחה ב״שומע תפילה״ שבשמונה עשרה ובסוף התפילה, ולומר תפילה קצרה במילים אישיות לפני המבחן או הראיון. נוהגים לומר פרקי תהילים כמו כ, קכא וקכז, ויש נוסחי ״יהי רצון״ להצלחה בסידורים. לצד התפילה – הכנה טובה והשתדלות.

• מה זה אשת חיל ולמה אומרים אותה בשבת?

  ״אשת חיל מי ימצא״ הם עשרים ושניים הפסוקים האחרונים של ספר משלי (פרק לא), בסדר האלף־בית. נוהגים לאומרם בליל שבת לפני הקידוש, כשבח לאישה ולעקרת הבית. אין זה חובה הלכתית אלא מנהג נפוץ בכל העדות, ובמסורת המקובלים הוא נדרש גם על השכינה ועל השבת.

• מה זה תפילת חנה ולמה מתפללים אותה?

  תפילת חנה היא התפילה שחנה, אם שמואל הנביא, התפללה במשכן בשילה כשביקשה בן (שמואל א, פרק א), ושירת ההודיה שאמרה אחר כך (פרק ב). חז״ל למדו ממנה הלכות יסוד בתפילה: לכוון את הלב, להניע שפתיים ולהתפלל בלחש. נוהגים לאומרה כבקשה על זרע של קיימא.

• מה זה תפילה לשלום המדינה?

  התפילה לשלום המדינה – ״אבינו שבשמיים, צור ישראל וגואלו, ברך את מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו״ – חוברה בשנת תש״ט, על פי המסורת בידי הרב הראשי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. נוהגים לאומרה בשבת ובחגים אחרי קריאת התורה, לפני החזרת ספר התורה. יש קהילות שאינן אומרות אותה.

• מה זה ברכת המפיל ומתי אומרים אותה?

  ״המפיל חבלי שינה על עיני ותנומה על עפעפי״ היא ברכה שמברכים לפני השינה בלילה, בשם ומלכות. לפי הקיצור עדיף לאומרה בסוף, כשכבר שוכבים במיטה, סמוך לשינה. אחריה לא מדברים ולא אוכלים אלא נרדמים. מי שמסופק אם יירדם – יש שכתבו לאומרה בלי שם ומלכות.

• איזו תפילה אומרים לפני ניתוח?

  אין נוסח אחד מחייב. החולה ובני משפחתו יכולים להתפלל ב״רפאנו״ שבשמונה עשרה ובשומע תפילה, לומר פרקי תהילים כמו כ ו־צא, ולהתפלל במילים אישיות על הצלחת הניתוח ועל הרופאים. יש נוסחי ״יהי רצון״ שנדפסו בסידורים, ויש נוסח ״תפילת הרופא״. ההחלטות הרפואיות עצמן – עם הרופאים.

• איזו תפילה אומרים על ילדים – תפילה לבנים ותפילת השל״ה?

  אין נוסח אחד מחייב. הורים מתפללים על ילדיהם ב״אהבה רבה״, ב״שומע תפילה״ ובכל זמן, ובשעת הדלקת נרות שבת. הנוסח הידוע הוא ״תפילת השל״ה״ – תפילה שחיבר רבי ישעיה הלוי הורוביץ, בעל ״שני לוחות הברית״, על ילדים שיהיו צדיקים ולומדי תורה. נוהגים לאומרה בערב ראש חודש סיוון, ויש שאומרים בכל יום.

• מה אומרים בקבר צדיק ואיך מתפללים שם?

  נוהגים לבקר בקברי צדיקים ולהתפלל שם, כמו שכלב השתטח על קברי האבות בחברון. מתפללים לה׳ בלבד – ״בזכות הצדיק״ – ולא לצדיק עצמו. נוהגים לומר פרקי תהילים, ״אנא״ ובקשות אישיות, ויש תפילות מיוחדות שנדפסו לכל מקום. כוהנים אינם נכנסים לבית הקברות.

• איזו תפילה אומרים לחיילי צה״ל?

  הנוסח המקובל הוא ״מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב, הוא יברך את חיילי צבא ההגנה לישראל״, שנוהגים לאומרו בבית הכנסת בשבת ובחגים אחרי קריאת התורה. אפשר להתפלל על החיילים גם ב״שומע תפילה״, לומר פרקי תהילים כמו כ ו־קכא, ולהתפלל במילים אישיות על חייל מסוים.

• מה זה תהילים יומי ואיך מחלקים?

  תהילים יומי הוא מנהג לומר בכל יום חלק קבוע מספר תהילים, כך שמסיימים את הספר במחזור קבוע. שתי החלוקות המקובלות: לפי ימי החודש – שלושים חלקים, ומסיימים בכל חודש; ולפי ימי השבוע – שבעה חלקים, ומסיימים בכל שבוע. החלוקות מסומנות ברוב ספרי התהילים.

• מה זה התרת קללות ואיך עושים?

  ״התרת קללות״ היא מנהג שבו האדם יושב לפני שלושה (או עשרה) אנשים, והם אומרים נוסח שמבטל כל קללה, נידוי או גזירה רעה שנאמרו עליו. אין לזה מקור בגמרא כתקנה קבועה, אבל הוא נשען על החשש מ״קללת הדיוט״. העיקר הוא תפילה, תשובה ופיוס.

• מה זה תפילה למעוברת?

  ״תפילה למעוברת״ היא נוסח תחינה שנוהגות נשים בהריון לומר – לשלום העובר, להריון תקין וללידה קלה. יסודה בגמרא, שמלמדת לבקש רחמים בכל שלב של ההריון. אין נוסח אחד מחייב: אפשר לומר תחינה מודפסת, פרקי תהילים או תפילה בלשון אישית, ובעל ובני המשפחה מתפללים גם הם.

לעמוד הנושא תפילות מיוחדות ←

שאלות נוספות

• האם נשים יכולות לעשות זימון?

  כן. שלוש נשים או יותר שאכלו לחם יחד רשאיות לזמן לעצמן, והמנהג משתנה בין הקהילות. כשנשים אוכלות עם שלושה גברים שמזמנים – הן חייבות ויוצאות בזימון שלהם. שלוש נשים אינן מצטרפות לזימון עם גברים, ואינן מזמנות ״בשם״ (בעשרה).

• האם מותר להתפלל כשצריך לשירותים?

  מי שמרגיש צורך לעשות צרכים – לא יתחיל להתפלל עד שיפנה, גם אם יפסיד תפילה במניין. אם הצורך קל ויכול להתאפק כשיעור הילוך פרסה (כ־72 דקות) – בדיעבד תפילתו תפילה, ויש מקילים לכתחילה. אם התחיל ונעשה הצורך חזק – יש פרטים.