מה זה והוא רחום בשני וחמישי?

המקור

השולחן ערוך (או״ח קלד, א): ״נוהגין להרבות בתחנונים בשני וחמישי, ואומרים והוא רחום, ואומרים אותו בקול רם, ואם לא אמרו מעומד – עובר על התקנה ונקרא פורץ גדר״. הקיצור (כב, ט) מסביר: ״בשני ובחמישי לפי שהם ימי רצון, כי בארבעים יום של קבלת לוחות שניות עלה משה רבנו ביום ה׳ וירד ביום ב׳״.

מה בתפילה

״והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית״ פותחת בפסוק מתהילים, וממשיכה בשורה ארוכה של בקשות רחמים, וידוי ותפילה על הגלות. במסורת נאמר שחיברו אותה שלושה זקנים שגלו מירושלים ונמלטו בספינה, וכל אחד חיבר חלק.

איך

אומרים בעמידה, לאט, ״דרך תחנונים״. אחריה נופלים על הפנים בתחנון הרגיל, ואחר כך – בשני וחמישי – אומרים גם ״אל ארך אפיים״ לפני הוצאת ספר התורה (קיצור כב, י).

מתי לא

בכל יום שאין אומרים בו תחנון – אין אומרים והוא רחום. וכן בתענית ציבור שחל בה מילה, השולחן ערוך (קלא, ה) כותב שאין אומרים והוא רחום.

בעדות המזרח

בנוסח עדות המזרח אין ״והוא רחום״ הארוך באותו מקום, אבל בשני וחמישי מוסיפים וידוי, י״ג מידות ותחנונים נוספים.

ראו נפילת אפיים ותחנון – מתי אומרים.