איזה פרק תהילים אומרים לפי השנה – פרק לפי גיל?

המנהג

בקהילות רבות נהגו שכל אדם אומר בכל יום, בנוסף לתפילה, את מזמור התהילים שמספרו כמספר השנה שהוא נמצא בה. המנהג מובא בספרי מנהגים ובסידורים, והוא נפוץ בעדות שונות. אין לו מקור בגמרא או בשולחן ערוך, והוא מנהג טוב של חיבור אישי לספר התהילים.

איך מחשבים

השנה שבה האדם נמצא גדולה באחת מגילו. תינוק שנולד נמצא בשנתו הראשונה – מזמור א. מי שחגג בר מצווה, מלאו לו 13 – והוא נכנס לשנתו ה־14, ולכן אומר מזמור יד. מי שמלאו לו 40 – אומר מזמור מא. כך עד מזמור קנ, שהוא המזמור האחרון.

מתי מחליפים

מחליפים את המזמור ביום ההולדת – ולפי המנהג ביום ההולדת העברי, ולא הלועזי. כדי לדעת מתי חל יום ההולדת העברי, אפשר להשתמש במחשבון יום הולדת עברי.

יום ההולדת

יש נוהגים ביום ההולדת להוסיף תפילה אישית, ללמוד מעט ולתת צדקה, כ״יום של עלייה״ ולהתחלה של שנה חדשה. זה מנהג יפה, ואין בו חובה.

אחרי 150

מי שזכה להאריך ימים מעבר למאה וחמישים שנה – לא נשאר לו מזמור לפי המנהג. ויש שמלמדים מכאן ברכה לאריכות ימים.

חשוב לזכור

אמירת המזמור היא תפילה ושבח. כדאי לקרוא אותו בכוונה, להבין את המילים ולחשוב איך הן נוגעות לשנה שלך. אפשר לקרוא את המזמור עם פירוש בספר התהילים, ולהצטרף לתהילים יומי לפי ימי החודש.

ראו גם תהילים לפי בקשה והאם מותר לקרוא תהילים בלילה.