מה עושים אם קראתי קריאת שמע בלי כוונה?

עיקר הכוונה

השולחן ערוך (או״ח סג, ד): ״עיקר הכוונה הוא בפסוק ראשון, הלכך אם קרא ולא כיוון ליבו בפסוק ראשון – לא יצא ידי חובתו וחוזר וקורא, ואפילו למאן דאמר מצוות אינן צריכות כוונה – מודה הכא״. הפסוק הראשון הוא קבלת עול מלכות שמיים, ובלי כוונה אין קבלה.

מה הכוונה

הכוונה הבסיסית היא להבין את פירוש המילים: ה׳ שהוא אלוקינו – הוא אחד ויחיד, אין בלתו. נוהגים לכסות את העיניים ביד ימין ולהאריך ב״אחד״, כדי לכוון שה׳ מולך בשמיים ובארץ ובארבע רוחות העולם.

איך חוזרים

השולחן ערוך (סא, ט) כותב: ״אסור לומר שמע שני פעמים, בין שכופל התיבות שאומר שמע שמע, בין שכופל הפסוק ראשון״ – כי נראה כמי שמקבל שתי רשויות. לכן מי שצריך לחזור – לא יחזור מיד בקול רם, אלא יאמר בלחש, או יחכה ויחזור אחרי שסיים את הפרשה.

שאר הפרשיות

על הפרשה הראשונה עד ״על לבבך״ – יש מחמירים, ועל שאר הפרשיות – אם לא כיוון, יצא בדיעבד. לכתחילה צריך לכוון בכל קריאת שמע, ולפחות להבין את המילים.

בפועל

מי שמרגיש שהוא ממהר – ייקח רגע לפני ״שמע ישראל״, יעצום עיניים ויתרכז. גם מי שקורא בשכיבה או בהליכה – עוצר בפסוק הראשון (סג, ג).

ראו פירוש שמע ישראל, כוונה בתפילה וקריאת שמע בשכיבה או בהליכה.