עד מתי אפשר להתפלל מוסף?

הדין

השולחן ערוך (או״ח רפו, א): ״זמן תפילת מוסף מיד אחר תפילת השחר, ואין לאחרה יותר מעד סוף שבע שעות, ואם התפלל אותה אחר שבע שעות – נקרא פושע, ואף על פי כן יצא ידי חובתו, מפני שזמנה כל היום״.

למה שבע שעות

קרבן המוסף הוקרב בבית המקדש אחרי התמיד של שחר, והמשנה (ברכות ד, א) קובעת ״תפילת המוספין כל היום; רבי יהודה אומר: עד שבע שעות״. ההלכה נקבעה שזמנה כל היום, אבל לכתחילה חוששים לדעת רבי יהודה.

אם שכח לגמרי

השולחן ערוך שם ממשיך: ״ואם שכח ולא התפלל עד שעבר כל זמנה – אין לה תשלומין״. כלומר, מי שלא התפלל מוסף עד השקיעה – אינו יכול להשלים בערבית.

מוסף ומנחה

בסעיף ד: ״היו לפניו שתי תפילות – אחת של מנחה ואחת של מוספים... צריך להתפלל של מנחה תחילה ואחר כך של מוסף״ – כי מנחה תדירה יותר. ובציבור, אם המניין מתפלל מוסף – מתפללים עמהם.

חובה ליחיד

בסעיף ב: ״כל יחיד חייב להתפלל תפילת המוספין, בין אם יש ציבור בעיר או לא״. מי שמתפלל בבית בשבת – מתפלל גם מוסף.

אכילה לפני

בסעיף ג: מותר לטעום לפני מוסף – פירות או מעט מזונות – אבל לא סעודה. בשבת, אחרי קידוש, מותר לאכול מעט לפני מוסף.

ראו תפילת תשלומין ולוח הזמנים.