מנחה וערבית – שאלות ותשובות
7 שאלות בנושא מנחה וערבית, מתוך שאלות ותשובות בהלכות תפילה.
- שכחתי להתפלל מנחה – מה עושים?
מי ששכח או נאנס ולא התפלל מנחה – מתפלל בערבית שתי תפילות שמונה עשרה: הראשונה לערבית והשנייה לתשלומין של מנחה. זה נקרא ״תפילת תשלומין״. אפשר להשלים רק את התפילה הסמוכה, ומי שדילג במזיד – אין לו תשלומין.
- מתי אומרים מגן אבות בליל שבת?
״מגן אבות״ הוא חלק מ״ברכה מעין שבע״ שהחזן אומר בליל שבת אחרי תפילת ערבית, בציבור בלבד. הציבור נוהג לומר את ״מגן אבות״ יחד איתו, בלי פתיחה וחתימה. יחיד שמתפלל לבד אינו אומר את הברכה, ויש שנוהגים לומר בלי חתימה. אין אומרים אותה במניין בבית אבל או בבית חתן.
- אפשר להתפלל ערבית לפני השקיעה?
לפי השולחן ערוך, לכתחילה אין להתפלל ערבית לפני השקיעה, ובשעת הדחק אפשר מפלג המנחה. לפי הרמ״א נהגו בקהילות אשכנז להתפלל ערבית מפלג המנחה. בשני המקרים: לא מתפללים מנחה אחר כך באותו יום, ואת קריאת שמע חוזרים וקוראים בלילה, אחרי צאת הכוכבים.
- האם יש חזרת הש״ץ בערבית?
לא. בתפילת ערבית אין חזרת הש״ץ, כי מעיקרה ערבית היא ״רשות״ – לא חובה כמו שחרית ומנחה – ולא תיקנו לה חזרה. היום כל ישראל קיבלו את ערבית כחובה, אבל החזרה לא נתקנה. גם אין נופלים על הפנים אחרי ערבית. בליל שבת יש ״ברכה מעין שבע״ במקום חזרה.
- האם צריך לומר ברוך ה׳ לעולם בערבית?
תלוי במנהג. ״ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן״ ו״יראו עינינו״ הם פסוקים וברכה שנוספו בערבית בבבל, שבהם שמונה עשרה אזכרות – כנגד שמונה עשרה ברכות. בחוץ לארץ, בנוסח אשכנז, אומרים אותם בימות החול. בארץ ישראל ובנוסח עדות המזרח וספרד – רוב הקהילות אינן אומרות.
- מה זה ויכולו שאומרים שלוש פעמים בליל שבת?
״ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם״ הם הפסוקים בסוף מעשה בראשית (בראשית ב, א–ג). אומרים אותם שלוש פעמים בליל שבת: בשמונה עשרה של ערבית, אחרי העמידה בציבור בעמידה ובקול רם, ובקידוש. האומר ויכולו הוא כעד שמעיד שה׳ ברא את העולם בשישה ימים ושבת בשביעי.
- למה תפילת מנחה חשובה במיוחד?
הגמרא אומרת: ״לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה, שהרי אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה״. היא חשובה במיוחד כי היא באה באמצע היום, כשאדם טרוד בעבודה ובעסקיו – ודווקא אז הוא עוצר ופונה לה׳. מכאן שהתפילה הזו מבטאת מסירות מיוחדת.