עד מתי אפשר להתפלל שחרית?

זמן התפילה

השולחן ערוך (או״ח פט, א) כותב: ״זמן תפלת השחר – מצוותה שיתחיל עם הנץ החמה, כדכתיב ׳ייראוך עם שמש׳, ואם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח – יצא, ונמשך זמנה עד סוף ד׳ שעות, שהוא שליש היום. ואם טעה או עבר והתפלל אחר ד׳ שעות עד חצות – אף על פי שאין לו שכר כתפלה בזמנה, שכר תפלה מיהא איכא״.

שעות זמניות

ארבע השעות הן שעות זמניות – שתים עשרה חלקים של היום. כמו בזמן קריאת שמע, יש מחשבים לפי המגן אברהם (מעלות השחר) ויש לפי הגר״א (מהנץ). הזמנים לכל יום – בזמני היום.

ותיקין

מצווה מן המובחר להתפלל ״כוותיקין״ – לקרוא קריאת שמע סמוך להנץ ולהתחיל את שמונה עשרה עם הנץ החמה. רבים משתדלים לפחות בימים מיוחדים.

עד חצות

מי שאיחר את ארבע השעות, בגלל אונס או אפילו במזיד – מתפלל עד חצות היום. חצות היום הוא אמצע היום בין הנץ לשקיעה, בדרך כלל בסביבות 11:40–12:50 לפי העונה.

אחרי חצות

מי שלא התפלל שחרית עד חצות בשוגג או באונס – מתפלל במנחה שתי תפילות: הראשונה למנחה והשנייה לתשלומי שחרית (קח, א). מי שלא התפלל במזיד – אין לו תשלומין. ראו מה זה תפילת תשלומין.

אם מאחרים

מי שיודע שיאחר – עדיף שיתפלל לבד בזמן מאשר במניין אחרי הזמן. ומי שמגיע באיחור לבית הכנסת – יש סדר דילוגים כדי להספיק להתפלל עם הציבור. ראו מה מדלגים כשמאחרים.

ראו זמני התפילה והקיצור בסימן יח.