איזו תפילה אומרים לחיילי צה״ל?

הנוסח

״מי שברך״ לחיילי צה״ל חובר בשנות המדינה הראשונות, ומיוחס לרב הצבאי הראשי הרב שלמה גורן. הוא מבקש: ״הקב״ה ישמור ויציל את חיילינו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה, וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם... ויקיים בהם הכתוב ׳כי ה׳ אלוקיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם׳״ (דברים כ, ד).

מתי אומרים

המנהג הרווח הוא לאומרו בשבת ובימים טובים אחרי קריאת התורה, יחד עם התפילה לשלום המדינה, לפני החזרת ספר התורה. בימי מלחמה ומבצעים קהילות רבות אומרות אותו גם בימי חול, אחרי קריאת התורה בשני ובחמישי או בסוף התפילה, ומוסיפות פרקי תהילים.

בתפילה האישית

בשמונה עשרה, ב״שומע תפילה״, אפשר לבקש על חייל מסוים בשמו – ״יהי רצון שתשמור על פלוני בן פלונית ותחזירהו בשלום״. השולחן ערוך (או״ח קיט, א) כותב שבשומע תפילה ״יכול לשאול כל צרכיו״.

תהילים

נוהגים לומר מזמורים של שמירה וישועה: כ – ״יענך ה׳ ביום צרה״, קכא – ״ה׳ ישמר צאתך ובואך״, צא – ״יושב בסתר עליון״, וקמד – ״ברוך ה׳ צורי המלמד ידי לקרב״. זה מנהג, לא חובה.

מעשים

לצד התפילה – נוהגים לתת צדקה בזכות החיילים, לחזק את המשפחות, ולקבל על עצמם קבלות קטנות. הכול כזכות, בלי הבטחה.

הנוסח המלא: מי שברך לחיילי צה״ל. ראו גם תפילה לשלום המדינה.