איזה פרק תהילים אומרים לרפואה?

תפילה על החולה

חז״ל ראו בבקשת רחמים על החולה חלק ממצוות ביקור חולים. השולחן ערוך (יו״ד שלה, ד) כותב שמי ש״ביקר ולא ביקש עליו רחמים – לא קיים המצווה״. מאז ומעולם, הדרך הנפוצה בעם ישראל לבקש רחמים היא אמירת תהילים.

המזמורים המקובלים

בסידורים ובספרי תהילים נדפס ״סדר תהילים לחולה״. מזמורים שמופיעים בו ונאמרים הרבה: כ׳ – ״יענך ה׳ ביום צרה״; ו׳ – ״רפאני ה׳ כי נבהלו עצמי״; ל׳ – ״ה׳ אלוקי שיוועתי אליך ותרפאני״; מא – ״אשרי משכיל אל דל... ה׳ יסעדנו על ערש דווי״; פח; קב – ״תפילה לעני כי יעטוף״; קג – ״הרופא לכל תחלואיכי״; וק״ל – ״ממעמקים״.

פרק קי״ט לפי אותיות השם

פרק קי״ט מסודר לפי אותיות האלף־בית, שמונה פסוקים לכל אות. נוהגים לומר את הקטעים של אותיות שם החולה, ואחריהם את אותיות המילים ״קרע שטן״. אפשר להיעזר בכלי תהילים לרפואה לפי אותיות השם.

בשם החולה ובשם אמו

בתפילה על חולה מזכירים אותו בשמו ובשם אמו – ״פלוני בן פלונית״. אחרי התהילים אומרים תפילה קצרה, ואפשר במילים אישיות: ״יהי רצון מלפניך שתשלח רפואה שלמה לפלוני בן פלונית בתוך שאר חולי ישראל״. בשבת אין אומרים בקשה ארוכה בלשון צער, אלא ״שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא״.

חשוב לדעת

התפילה אינה במקום רפואה. התורה התירה – ואף חייבה – לרפא, והחולה צריך לפעול לפי הוראות הרופאים. אמירת תהילים מצטרפת למאמץ, כביטוי של אמונה שהרפואה באה מאת ה׳. אין בה הבטחה, ואין צורך לשלם לאיש כדי שיאמר תהילים.

ראו תהילים לפי בקשה, סגולות לרפואה ותפילה על חולה.