מה זה תהילים יומי ואיך מחלקים?

המנהג

ספר תהילים הוא ספר התפילה של עם ישראל לדורותיו. כבר בדורות קדומים נהגו לומר תהילים בכל יום, ובקהילות רבות נהגו חברות ״תהילים״ שאומרות את הספר כולו בקביעות. אין זו חובה, אלא מנהג טוב ונפוץ.

לפי ימי החודש

החלוקה לשלושים ימים: יום א׳ – פרקים א–ט, יום ב׳ – י–יז, וכך הלאה, עד יום ל׳ – קמה–קנ. בחודש חסר, של עשרים ותשעה ימים, אומרים ביום כ״ט גם את חלק יום ל׳. חלוקה זו נהוגה בקהילות חסידיות רבות, ובמיוחד בחב״ד, אחרי תפילת שחרית.

לפי ימי השבוע

החלוקה לשבעה ימים: יום ראשון – א–כט, שני – ל–נ, שלישי – נא–עב, רביעי – עג–פט, חמישי – צ–קו, שישי – קז–קיט, שבת – קכ–קנ. היא מסומנת ברוב ספרי התהילים, ונוחה למי שרוצה לסיים בכל שבוע.

חלוקה בציבור

יש קהילות וקבוצות שמחלקות את הספר בין משתתפים – כל אחד אומר כמה פרקים – כך שהספר כולו נאמר בכל יום, למשל לרפואת חולה או בעת צרה. זה מנהג יפה, ובלבד שכל אחד אומר את חלקו בכוונה ובלי מרוצה.

פרק קיט

המזמור הארוך ביותר, פרק קיט, מחולק בחלוקת החודש לשני ימים (כה–כו). יש נוהגים לומר ממנו את שמונת הפסוקים של אותיות שם החולה או הנפטר.

מתי

לכתחילה אחרי תפילת שחרית, ויש שאומרים בכל שעה פנויה. על אמירה בלילה – ראו האם מותר לקרוא תהילים בלילה. ספר התהילים המלא באתר: תהילים.