מה זה מנחה גדולה ומנחה קטנה?

המקור

השמות באים מזמני קרבן התמיד של בין הערביים, שכנגדו תיקנו את תפילת מנחה. השולחן ערוך (או״ח רלג, א) פוסק: ״מי שהתפלל תפילת המנחה לאחר שש שעות ומחצה ולמעלה – יצא, ועיקר זמנה מתשע שעות ומחצה ולמעלה״. כך גם בקיצור (סט, ב).

החשבון

השעות הן שעות זמניות: היום מחולק לשתים עשרה חלקים. ״שש שעות ומחצה״ – חצי שעה זמנית אחרי חצות היום – הוא מנחה גדולה. ״תשע שעות ומחצה״ – שתי שעות ומחצה לפני סוף היום – הוא מנחה קטנה. הזמנים משתנים לפי עונות השנה, ומופיעים בכל לוח.

למה חצי שעה אחרי חצות

בבית המקדש הקריבו את התמיד של בין הערביים בדרך כלל בתשע ומחצה, ובערב פסח שחל בערב שבת הקדימו לשש ומחצה. מכאן שני הזמנים: שש ומחצה – הזמן המוקדם האפשרי, ותשע ומחצה – הזמן הרגיל.

מה עדיף

לכתחילה יש להתפלל במנחה קטנה. אבל מי שיודע שלא יוכל להתפלל אחר כך – למשל בגלל עבודה או נסיעה – יתפלל במנחה גדולה. במקומות עבודה רבים יש מניין מנחה בצהריים, וזה מותר לגמרי.

סמוך למנחה

הקיצור (סט, ג) כותב שאסור להתחיל סעודה סמוך למנחה קטנה – כדי שלא ישכח להתפלל. מי שכבר התפלל או שקבע לעצמו תזכורת – יש בזה קולות.

סוף הזמן

לחכמים, מנחה עד הלילה; לרבי יהודה, עד פלג המנחה. ראו פלג המנחה ושכחתי להתפלל מנחה.