מה זה תפילת תשלומין?

המקור

הגמרא (ברכות כו ע״א) לומדת שמי שלא התפלל בשגגה – משלים בתפילה הבאה. השולחן ערוך (או״ח קח, א) פוסק: ״טעה או נאנס ולא התפלל שחרית – מתפלל מנחה שתים, הראשונה מנחה והשנייה לתשלומין״. ובסעיף ב: מי שלא התפלל מנחה – מתפלל ערבית שתיים, ומי שלא התפלל ערבית – מתפלל שחרית שתיים.

הסדר

תמיד מתפללים קודם את תפילת הזמן, ואחר כך את התשלומין. השולחן ערוך שם כותב: ״ואם היפך – לא יצא ידי תפילה שהיא תשלומין, וצריך לחזור ולהתפלל אותה״. בין שתי התפילות ממתינים כדי הילוך ארבע אמות.

מה אין לו תשלומין

מוסף – ״עבר כל היום ולא התפלל מוסף – אין לה תשלומין״ (קח, ו), כי הוא כנגד קרבן היום. ומי שלא התפלל במזיד – ״אין לה תשלומין, אפילו בתפלה הסמוכה לה, ואם רצה – יתפלל אותה נדבה״ (קח, ז).

טרוד ומתעסק

מה נחשב אונס? השולחן ערוך (קח, ח) כותב שמי שחשב שיספיק להתפלל אחרי שיסיים עסקו, ובינתיים עבר הזמן, וכן מי שהיה טרוד בממונו כדי שלא יבוא לידי הפסד – יש לו תשלומין. כלומר, שכחה וטרדה אמיתית נחשבות שגגה.

רק הסמוכה

אפשר להשלים רק את התפילה האחרונה שהוחמצה. מי שהחמיץ שתי תפילות ברצף – משלים רק את האחרונה, ויש שכתבו שישלים את הראשונה בתורת נדבה, בתנאי.

שבת וראש חודש

כשהתשלומין חלה ביום שונה – מתפללים את שתי התפילות בנוסח של הזמן שבו מתפללים. מי שלא התפלל מנחה בערב שבת – מתפלל בליל שבת שתיים של שבת (קח, ט); ומי שלא התפלל מנחה בשבת – מתפלל במוצאי שבת שתיים של חול, ומבדיל ב״אתה חוננתנו״ רק בראשונה (קח, י).

מקרים מעשיים: שכחתי להתפלל מנחה ושכחתי להתפלל ערבית. הקיצור – סימן כא.