מי נחשב למניין – ילד בר מצווה?

הדין

השולחן ערוך (או״ח נה, א): ״אומרים קדיש, ואין אומרים אותו בפחות מעשרה זכרים בני חורין גדולים שהביאו שתי שערות, והוא הדין לקדושה וברכו״. בסעיף ט: ״לעולם הוא קטן עד שיביא שתי שערות אחר שיהיה בן שלוש עשרה ויום אחד״.

בלי בדיקה

הרמ״א (נה, ה) כותב: ״אין מדקדקין בשערות, אלא כל שהגיע לכלל שנותיו מחזקינן אותו כגדול״. כך גם בקיצור (טו, ב): ״גדול – היינו שעברו לו שלוש עשרה שנה ונכנס לשנת י״ד, וסומכין על החזקה״. לכן ילד שהגיע לבר מצווה מצטרף כבר מתחילת הלילה של יום ההולדת העברי.

קטן

בסעיף ד השולחן ערוך מביא דעה שמצרפים קטן שהוא יותר מבן שש ויודע למי מתפללין, ״ולא נראין דבריהם לגדולי הפוסקים״. הרמ״א: ״ואפילו על ידי חומש שבידו אין לצרפו, מיהו יש נוהגין להקל בשעת הדחק״. רוב הקהילות היום אינן מצרפות קטן.

חישוב היום

בסעיף י יש פרטים על מי שנולד באדר בשנה מעוברת. הגיל נקבע לפי התאריך העברי, ולא לפי הלועזי.

ילד בר מצווה כחזן

ילד שהגיע לבר מצווה יכול גם לעלות לתורה ולהיות שליח ציבור באקראי. אבל שליח ציבור קבוע – לכתחילה רק מי שנתמלא זקנו (קיצור טו, יג).

ראו תפילה במניין וגיל הנחת תפילין.