מה זה מוסף ובאיזה ימים מתפללים?

המקור

בתורה, בבמדבר כח–כט, מפורטים הקרבנות הנוספים – ״מוספים״ – של שבת, ראש חודש והמועדים, מעבר לתמיד של כל יום. חז״ל תיקנו תפילות כנגד הקרבנות, ולכן בכל יום שהיה בו קרבן מוסף מתפללים תפילת מוסף.

הימים

שבת; ראש חודש; פסח – כולל חול המועד; שבועות; סוכות, שמיני עצרת וחול המועד; ראש השנה; ויום הכיפורים. בחנוכה ובפורים, שהם ימים מדרבנן, לא היה מוסף במקדש, ולכן אין מוסף. אבל בשבת ובראש חודש שבחנוכה מזכירים ״על הניסים״ גם במוסף.

המבנה

מוסף בשבת ובחגים בנוי משבע ברכות – שלוש ראשונות, ברכה אמצעית של קדושת היום עם פסוקי הקרבן, ושלוש אחרונות. בראש השנה – תשע ברכות: מלכויות, זכרונות ושופרות. בראש חודש של חול – שבע ברכות עם ״ראשי חודשים לעמך נתת״.

חובה ליחיד

השולחן ערוך (או״ח רפו, ב): ״כל יחיד חייב להתפלל תפילת המוספין, בין אם יש ציבור בעיר או לא״. ומתפללים מיד אחרי שחרית (רפו, א).

נשים

נחלקו הפוסקים אם נשים חייבות במוסף: יש שכתבו שהן פטורות, כי מוסף כנגד הקרבן ולא תפילת רחמים, ויש שכתבו שחייבות. נשים רבות מתפללות מוסף בשבת ובחגים.

ראו עד מתי אפשר להתפלל מוסף, שכחתי על הניסים וסדר התפילות.