מה זה תפילה לשלום המדינה?

השורש

התפילה לשלום המלכות היא מנהג קדום. המשנה באבות (ג, ב) אומרת: ״הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה – איש את רעהו חיים בלעו״. ירמיהו הנביא אמר לגולים ״ודרשו את שלום העיר... והתפללו בעדה אל ה׳״ (ירמיהו כט). בקהילות ישראל בגולה נהגו לומר ״הנותן תשועה למלכים״ על השלטון.

התפילה הנוכחית

עם הקמת המדינה חוברה תפילה חדשה, שפורסמה מטעם הרבנות הראשית. היא כוללת בקשה על המדינה ועל מנהיגיה – ״שלח אורך ואמיתך לראשיה, שריה ויועציה״ – על חיילי צבא ההגנה לישראל, על קיבוץ גלויות, ופסוקים מן התורה והנביאים על הגאולה. היא מיוחסת לרב הרצוג, ויש שכתבו שגם הסופר ש״י עגנון השתתף בניסוחה.

מתי אומרים

המנהג הרווח בקהילות רבות בארץ ובתפוצות הוא לאומרה בשבת ובימים טובים אחרי קריאת התורה וההפטרה, לפני ״אשרי״ והחזרת ספר התורה, ויש שאומרים אותה גם ביום העצמאות. במקומות רבים החזן אומר אותה והקהל עומד.

מחלוקת המנהגים

קהילות מסוימות, בעיקר בציבור החרדי, אינן אומרות את התפילה, או אומרות נוסח אחר, בגלל עמדות שונות ביחס למדינה ולביטוי ״ראשית צמיחת גאולתנו״. כל קהילה נוהגת כפי מנהגה, ובבית כנסת יש ללכת אחר מנהג המקום ולא לעורר מחלוקת.

תפילה על החיילים

לצד התפילה לשלום המדינה נוהגים לומר ״מי שברך לחיילי צה״ל״. הנוסח: מי שברך לחיילי צה״ל.

הנוסח המלא: תפילה לשלום המדינה – נוסח.