עד מתי אפשר לקרוא קריאת שמע בבוקר?

שלוש שעות

השולחן ערוך (או״ח נח, א) כותב: ״זמן קריאת שמע של שחרית – משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת ברחוק ד׳ אמות ויכירנו, ונמשך זמנה עד סוף ג׳ שעות, שהוא רביע היום״. המקור במשנה (ברכות פרק א): ״עד שלוש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלוש שעות״.

שעות זמניות

השעות אינן שעות שעון, אלא ״שעות זמניות״: מחלקים את היום לשתים עשרה חלקים שווים, ולכן בקיץ שעה זמנית ארוכה מ־60 דקות, ובחורף קצרה יותר.

מגן אברהם וגר״א

השאלה היא מאיפה מתחילים לספור. לפי המגן אברהם – היום נמדד מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, ולכן רבע היום מסתיים מוקדם יותר. לפי הגר״א (ובעל התניא) – היום נמדד מהנץ החמה ועד השקיעה. ההפרש בין השיטות הוא בדרך כלל כ־35–40 דקות בארץ ישראל.

למעשה

לכתחילה משתדלים לקרוא קריאת שמע עד זמן המגן אברהם. מי שאיחר – יקרא לפחות עד זמן הגר״א, ורבים מן הפוסקים כתבו שבזה יוצאים ידי חובה. הזמנים המדויקים לכל יום ועיר – בזמני היום.

עבר הזמן

מי שעבר סוף הזמן – קורא קריאת שמע עם ברכותיה עד סוף ארבע שעות, ואף שלא קיים מצוות קריאת שמע בזמנה, ״לא הפסיד״ את הברכות. אחרי ארבע שעות – קורא בלי ברכות, כקורא בתורה.

עצה

מי שיודע שיתפלל מאוחר – בשבת או בחג, כשהתפילה מתחילה מאוחר – יקרא בבית את שלוש הפרשיות של קריאת שמע לפני סוף הזמן, ויכוון לצאת ידי חובה.

ראו קריאת שמע, זמני התפילה והקיצור בסימן יז.