מה עושה כהן בזמן ברכת כהנים – מה הסדר?

ההכנה

השולחן ערוך (או״ח קכח, ו) כותב שאף שנטלו ידיים בבוקר, הכהנים חוזרים ונוטלים ידיהם עד הפרק, ״והלוי יוצק מים על ידיהם״. בסעיף ה: ״לא יעלו הכהנים לדוכן במנעלים, אבל בבתי שוקיים שרי״ – לכן חולצים נעליים ועולים בגרביים.

העלייה

בסעיף ח: ״כשמתחיל שליח ציבור רצה – כל כהן שבבית הכנסת נעקר ממקומו לעלות לדוכן״. הם עומדים מול ההיכל, ואחרי ״מודים״ החזן קורא ״כהנים״. בסעיף יא – כשהם מחזירים פניהם לעם, מברכים ״אשר קידשנו בקדושתו של אהרן וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה״.

הברכה

בסעיף יב – מגביהים את הידיים כנגד הכתפיים, יד ימין מעט מעל השמאלית, ופורשים את האצבעות. החזן מקריא כל מילה, והכהנים חוזרים אחריו (קכח, יג). הברכה רק בלשון הקודש, בעמידה, בנשיאת כפיים ובקול רם (קכח, יד). הציבור עונה ״אמן״ אחרי כל פסוק.

הציבור

בסעיף כג: ״בשעה שהכהנים מברכים את העם – לא יביטו ולא יסיחו דעתם, אלא יהיו עיניהם כלפי מטה כמו שעומד בתפילה״. לכן נוהגים לא להסתכל בידי הכהנים, ויש שמכסים את הפנים בטלית. ובסעיף כד: העומדים מאחורי הכהנים אינם בכלל הברכה; צריך לעמוד מולם או בצדדים.

הסיום

כשהחזן מתחיל ״שים שלום״ – הכהנים מחזירים פניהם להיכל ואומרים ״ריבון העולמים עשינו מה שגזרת עלינו״, ויורדים מהדוכן אחרי שהחזן מסיים.

ראו למה בחו״ל אין ברכת כהנים בכל יום.