למה אומרים אשרי שלוש פעמים ביום?

המקור

הגמרא (ברכות ד ע״ב): ״אמר רבי אלעזר אמר רבי אבינא: כל האומר תהילה לדוד בכל יום שלוש פעמים – מובטח לו שהוא בן העולם הבא. מאי טעמא? אילימא משום דאתיא באלף בית... אלא משום דאית ביה תרתי״ – גם אלף־בית וגם ״פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון״, שבח על ההשגחה והפרנסה.

מתי

בשחרית – פעם ראשונה בפסוקי דזמרה, אחרי ״ברוך שאמר״ ו״יהי כבוד״, ופעם שנייה אחרי התחנון, לפני ״למנצח״ ו״ובא לציון״. בתחילת מנחה – לפני חצי קדיש ושמונה עשרה. כך מגיעים לשלוש פעמים בכל יום.

פותח את ידך

השולחן ערוך (או״ח נא, ז): ״צריך לכוון בפסוק פותח את ידך, ואם לא כיוון – צריך לחזור ולאומרו פעם אחרת״. הרמ״א שם מוסיף שאומרים ״ואנחנו נברך יה״ אחרי תהילה לדוד. רבים מכוונים בפסוק הזה על הפרנסה.

למה ״אשרי״

המזמור עצמו הוא תהילים קמה, ״תהילה לדוד״. לפניו מוסיפים שני פסוקים שמתחילים ב״אשרי״ – ״אשרי יושבי ביתך״ ו״אשרי העם שככה לו״ – ולכן הוא נקרא ״אשרי״. המדרש אומר שמי שיושב רגע בבית הכנסת לפני התפילה – ״אשרי יושבי ביתך״.

באמירה

נוהגים לומר אשרי בנחת ובכוונה, ולא במרוצה. מי שהגיע באיחור ומדלג – אשרי הוא מן החלקים שאין מדלגים עליהם. ובאות נו״ן אין פסוק במזמור; הגמרא שם מסבירה שזה משום ״נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל״.

ראו ברוך שאמר וישתבח ותפילה לפרנסה.