שאלות ותשובות בבעלי חיים

התורה התירה לאכול בשר אחרי המבול – ״כירק עשב נתתי לכם את כל״ – ולא חייבה זאת, חוץ מזמנים מסוימים של מצווה. אדם הראשון לא הותר לו בשר, ויש שראו בזה אידיאל עתידי. צמחונות מותרת, ובלבד שלא נובעת מכפירה בהיתר התורה, ושאין בה זלזול בשמחת שבת וחג.

שילוח הקן היא מצווה מן התורה: מי שמוצא קן של עוף טהור שאינו שלו, והאם רובצת על הביצים או האפרוחים – משלח את האם, ואחר כך לוקח את הביצים. המצווה חלה רק בעוף טהור שאינו מגודל בבית, כמו יונה. התורה הבטיחה עליה ״למען ייטב לך והארכת ימים״.

גן חיות או ספארי שמטפלים בבעלי החיים כראוי – מותר לבקר בהם, ויש בזה גם התבוננות בבריאה וברכת ״משנה הבריות״ על בעלי חיים משונים. קרקס עם מופעי חיות מאולפות בכוח – רבים מהפוסקים אסרו, משום צער בעלי חיים, וחז״ל גם כינו את הקרקס ״מושב לצים״.

כבד אווז מיוצר בפיטום – הכנסת מזון בכוח לוושט האווז. הרבה מפוסקי זמננו הורו להימנע ממנו: גם משום צער בעלי חיים, וגם משום חשש כשרות – הפיטום עלול לנקב את הוושט, ונקב בוושט עושה את העוף טריפה. בישראל הפיטום אסור בחוק.

ביום חול – מותר לרכוב על סוס, כל עוד לא מעמיסים עליו מעבר לכוחו ולא מכים אותו באכזריות; רכיבה טיפולית אף נחשבת דבר טוב. בשבת וביום טוב – אסור לרכוב על בהמה, גזרה שמא יחתוך זמורה להנהיג אותה, ומשום שביתת בהמתו.

דיג לצורך אכילה – מותר. דיג כספורט או ״דוג ושחרר״ רק להנאה – פוסקים רבים הסתייגו, ויש שאסרו, משום צער בעלי חיים ומשום שאין זו ״דרך בני אברהם יצחק ויעקב״. ציד חיות לשם ספורט – אסרו גדולי הפוסקים במפורש. ובשבת – כל דיג אסור מדין צד.

מותר, ויש בזה מידה טובה של רחמים על בעלי חיים, שהרי הקב״ה ״ורחמיו על כל מעשיו״. אבל יש להאכיל באופן שאינו מזיק לשכנים – לא בפתח הבניין ולא בחדר המדרגות – ולא להשאיר שאריות שמושכות מזיקים. בשבת אסור לתת מזון לחתולי רחוב, שאין מזונותיהם עליך.

מותר להיפטר מעכברים ומזיקים, כי ״אם הם מצערים לאדם... מותר אפילו להורגן״. אבל צריך לעשות זאת בדרך שגורמת כמה שפחות צער. לכן עדיף להשתמש במלכודת שהורגת מיד או במלכודת שלוכדת חיים, ולא במלכודת דבק שבה החיה סובלת זמן רב. ומהר.

זו מצוות לא תעשה מן התורה: אסור למנוע מבהמה לאכול מן התבואה שהיא עובדת בה. השולחן ערוך פוסק שהבהמה אוכלת כל זמן שהיא עובדת בגידולי קרקע, וחז״ל למדו מכאן גם את זכותו של פועל לאכול ממה שהוא עובד בו. ולא לצער.

מותר לגדל כלב שאינו מזיק. חז״ל אסרו לגדל ״כלב רע״ – שנובח ומפחיד ונושך – אלא אם כן קשור בשלשלאות, והרמ״א מביא שבזמננו נהגו להקל, חוץ מכלב שיש חשש שיזיק. כלב ביתי רגוע מותר, ובלבד שלא יפחיד שכנים ועוברים, ושדואגים לו כראוי.

כן. רב אמר: ״אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו, שנאמר ׳ונתתי עשב בשדך לבהמתך׳ – ואחר כך ׳ואכלת ושבעת׳״. מי שיש לו בעלי חיים שתלויים בו – כלב, חתול, דגים – נותן להם אוכל לפני שהוא עצמו אוכל. בשתייה – יש שהקלו שהאדם שותה קודם.

סירוס בעלי חיים אסור מן התורה לכל יהודי, בארץ ובחו״ל, בזכרים ובנקבות לפי רוב הפוסקים. אסור גם לבקש מגוי לסרס בהמה של יהודי. פוסקי זמננו דנו בפתרונות במקרים של צורך גדול – כמו מסירת החיה לבעלות גוי לפני הטיפול, או אמצעים שאינם סירוס. שואלים רב.

מותר להוציא כלב לטיול בשבת כשהוא קשור ברצועה הכרוכה על צווארו, כי זו ״שמירתו״ ואינה משא. במקום שאין עירוב יש להיזהר שקצה הרצועה לא יבלוט טפח מתחת היד ושהרצועה לא תגיע עד טפח מן הארץ. אסור להרים את הכלב, שהוא מוקצה, ומאכילים אותו כרגיל.

מותר לגדל חתול, ואין בזה איסור כמו שיש בכלב רע. חז״ל אף משבחים את החתול: ״אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול״. מי שמגדל חתול חייב לדאוג לו למזון ולמים לפני שהוא עצמו אוכל, ולהיזהר מצער בעלי חיים. בשבת החתול מוקצה, אבל מאכילים אותו כרגיל.

מותר לגדל דגים באקווריום, ואין בכך איסור. מי שמגדל אותם חייב לדאוג למזון, למים ולתנאים מתאימים, משום צער בעלי חיים. בשבת אין נותנים מזון לדגים, שאין מזונותיהם עליך, וטוב להשתמש במאכיל אוטומטי. כיוון מכשירי החשמל של האקווריום – רק לפני שבת.

אסור. המשנה קובעת ״אין מגדלין חזירים בכל מקום״, וחז״ל אמרו ״ארור אדם שיגדל חזירים״. האיסור חל על כל גידול של חזיר, גם כחיית מחמד ולא לאכילה. חיות מחמד אחרות שאינן כשרות, כמו כלב, חתול או ארנב – מותרות בתנאים. לגמרי.

חליבה בידיים אסורה בשבת מן התורה. אבל משום צער בעלי חיים – שהחלב מצער את הבהמה – מותר לומר לגוי לחלוב אותה, והחלב אסור באותו יום. בזמננו ברפתות בארץ משתמשים בחליבה ממוכנת בשעון שבת, וחלב שנחלב באופן שאינו מותר אסור.

מותר לתת אוכל ומים בשבת לבעלי חיים שמזונותיהם עליך – כלב, חתול, תרנגולות ודגים שבבית. אבל לבעלי חיים שאינם תלויים בך, כמו יונים בר או חתולי רחוב, השולחן ערוך פוסק שאין נותנים מזונות, משום טרחה שלא לצורך. ויש מקילים בחתולי רחוב שרגילים להאכילם.

מותר לסחור בבעלי חיים שאינם מיועדים למאכל – כמו כלבים, חתולים, סוסים, חמורים ודגי נוי – ולכן מותר לפתוח חנות לחיות מחמד. אבל אסור מן התורה לעשות סחורה בדבר שאסור באכילה והוא ״מיוחד למאכל״, כמו סרטנים, צדפות או בשר חזיר, אלא אם נזדמן לו באקראי.

אין דיני אבלות על בעל חיים: לא שבעה, לא קריעה ולא קדיש – אבלות נוהגת רק על שבעה קרובים. אבל הצער על חיה שליוותה את המשפחה הוא טבעי ולגיטימי. קוברים אותה בכבוד במקום מותר, לא בבית קברות, ואפשר לתת צדקה או לעשות חסד לזכר הקשר.

מותר לגדל ציפור בכלוב, כמו כל חיית מחמד, בתנאי שדואגים לה למזון, מים, מקום מתאים ותנאים שאינם גורמים לה צער. בשבת יש להיזהר: אסור לתפוס ציפור שברחה מהכלוב, ואסור לפתוח את הכלוב באופן שתצא לחדר ותיתפס שוב. מותר לתת לה מזון ומים גם בשבת.