שמונה עשרה – שאלות ותשובות
28 שאלות בנושא שמונה עשרה, מתוך שאלות ותשובות בהלכות תפילה.
- לא בטוח אם אמרתי ״משיב הרוח ומוריד הגשם״ – מה עושים?
בשלושים הימים הראשונים אחרי שמתחילים לומר ״משיב הרוח״, מי שמסופק – מניחים שאמר כפי שהיה רגיל, כלומר שלא אמר, ולכן חוזר. אחרי שלושים יום – מניחים שאמר כפי הרגלו החדש, ואינו חוזר. יש דרך להקדים את ההרגל: לומר את הברכה תשעים פעם ביום הראשון.
- איך מתפללים בטיסה – בישיבה או בעמידה?
שמונה עשרה מתפללים בעמידה. בטיסה – אם אפשר לעמוד במקום בלי להפריע ובלי סכנה, עומדים, ויש שמעדיפים לעמוד ליד המושב. אם אי אפשר לעמוד, או שהחגורה חייבת להיות חגורה – מתפללים בישיבה, ויש מן הפוסקים שהעדיפו זאת על פני מניין שמפריע לנוסעים.
- לאיזה כיוון מתפללים?
מתפללים לכיוון ירושלים ובית המקדש. בחוץ לארץ פונים לכיוון ארץ ישראל, בארץ ישראל – לכיוון ירושלים, ובירושלים – לכיוון הר הבית. בפועל, באירופה ובאמריקה פונים בדרך כלל מזרחה. מי שאינו יודע את הכיוון – מכוון את לבו לשמיים.
- האם מותר לעבור לפני מי שמתפלל שמונה עשרה?
אסור לעבור בתוך ארבע אמות (כשני מטרים) לפני מי שעומד בתפילת שמונה עשרה, כדי לא להפריע לכוונתו. מותר לעבור מאחוריו ומצדדיו. ויש להיזהר גם שלא לשבת בתוך ארבע אמותיו.
- למה פוסעים שלוש פסיעות בסוף שמונה עשרה?
בסיום שמונה עשרה פוסעים שלוש פסיעות לאחור, כעבד שנפרד מרבו, ואחר כך משתחווים: לשמאל ב״עושה שלום במרומיו״, לימין ב״הוא יעשה שלום עלינו״, ולפנים ב״ועל כל ישראל״. נשארים במקום עד שהשליח ציבור מגיע לקדושה, ואז חוזרים למקום.
- האם צריך להתפלל בקול, או מספיק להרהר בלב?
שמונה עשרה מתפללים בלחש – מוציאים את המילים בשפתיים, כך שהמתפלל שומע את עצמו, אבל אחרים אינם שומעים. הרהור בלב בלבד – לא יצא. בקריאת שמע ובברכות צריך להשמיע לאוזניים לכתחילה, ובדיעבד יצא גם אם לא השמיע, כל עוד הוציא בשפתיו.
- אמרתי ״משיב הרוח ומוריד הגשם״ בקיץ בטעות – מה עושים?
מי שאמר ״מוריד הגשם״ בימות הקיץ – חוזר. אם נזכר לפני שסיים את הברכה ״מחיה המתים״ – חוזר לתחילת הברכה, ״אתה גיבור״. אם כבר סיים את הברכה – חוזר לראש התפילה. הסיבה לחומרה: גשם בקיץ בארץ ישראל מזיק ונחשב ״סימן קללה״, ולכן בקשתו אינה ראויה.
- שכחתי ״המלך הקדוש״ בעשרת ימי תשובה – מה עושים?
מי שאמר ״האל הקדוש״ במקום ״המלך הקדוש״ בעשרת ימי תשובה ולא תיקן מיד – חוזר לראש התפילה. נזכר תוך כדי דיבור ואמר ״המלך הקדוש״ – אינו חוזר. ב״המלך המשפט״ – נחלקו: לפי הרמ״א אינו חוזר, ולפי השולחן ערוך חוזר לברכת ״השיבה״.
- האם מותר להוסיף בקשות אישיות בשמונה עשרה?
מותר ואף רצוי. בכל ברכה מן הברכות האמצעיות אפשר להוסיף בקשה מעין הברכה – לחולה ב״רפאנו״, לפרנסה ב״ברך עלינו״. ב״שומע תפילה״ אפשר לבקש כל דבר. ואחרי התפילה, ב״אלוקי נצור״, אפשר להוסיף תפילה אישית ארוכה. בשלוש הברכות הראשונות והאחרונות – אין מוסיפים.
- מה זה תפילת תשלומין?
תפילת תשלומין היא השלמה של תפילת שמונה עשרה שהוחמצה בשוגג או באונס: בתפילה הבאה מתפללים שתי עמידות – הראשונה של הזמן והשנייה לתשלומין. אפשר להשלים רק את התפילה הסמוכה. לתפילת מוסף, ולתפילה שהוחמצה במזיד, אין תשלומין, אבל אפשר להתפלל בתורת נדבה.
- שכחתי להתפלל ערבית – אפשר להשלים בשחרית?
כן. מי שלא התפלל ערבית בשוגג או באונס – מתפלל בשחרית שלמחרת שתי תפילות שמונה עשרה: הראשונה לשחרית והשנייה לתשלומי ערבית, ובין שתיהן נוהגים לומר ״אשרי״. ואם נזכר עוד בלילה, לפני עלות השחר – יתפלל ערבית מיד, ואין צורך בתשלומין כלל.
- טעיתי ואמרתי תפילת חול בשבת – מה עושים?
מי שהתחיל בשבת ברכה מברכות החול – גומר את אותה ברכה שבה נזכר, ואז עובר לברכה של שבת (״אתה קידשת״, ״ישמח משה״ או ״אתה אחד״). אם התפלל שמונה עשרה של חול כולה ולא הזכיר שבת – לא יצא: אם לא עקר רגליו חוזר לברכת השבת, ואם עקר – חוזר לראש.
- שכחתי על הניסים בשמונה עשרה – חוזרים?
לא חוזרים. מי ששכח ״על הניסים״ בשמונה עשרה בחנוכה או בפורים – אינו חוזר על התפילה. אם נזכר לפני שאמר את שם ה׳ בחתימת ״הטוב שמך״ – חוזר ואומר. ואם כבר הזכיר את השם – ממשיך, ויכול לאומרו בסוף התפילה, לפני ״יהיו לרצון״ האחרון, בנוסח ״הרחמן״.
- האם מותר להתפלל בלי נעליים?
תלוי במנהג המקום. השולחן ערוך כותב שלא יעמוד בתפילה ברגליים מגולות אם אנשי המקום אינם עומדים כך לפני אנשים חשובים. בימינו, שאין עומדים יחפים לפני אדם חשוב, ראוי להתפלל בנעליים או לפחות בגרביים, ובמקום שרגילים לעמוד בגרביים – מותר. בתשעה באב וביום הכיפורים מתפללים בלי נעלי עור.
- האם צריך לעמוד עם רגליים צמודות בעמידה?
כן. בשמונה עשרה מצמידים את הרגליים זו לזו, כאילו הן רגל אחת, כדי להידמות למלאכים שנאמר בהם ״ורגליהם רגל ישרה״. נוהגים לעשות כך גם בקדושה. מי שאינו יכול, מחמת מחלה או קושי – אין בכך עיכוב, והתפילה כשרה. עומדים בראש מורכן מעט ובידיים על הלב.
- איפה כורעים בשמונה עשרה?
כורעים ארבע פעמים: בברכת ״אבות״ בתחילתה (״ברוך אתה״) ובסופה (״ברוך אתה ה׳ מגן אברהם״), ובברכת ״מודים״ בתחילתה (״מודים אנחנו לך״) ובסופה (״ברוך אתה ה׳ הטוב שמך״). כורעים ב״ברוך״ וזוקפים ב״ה׳״. אין להוסיף כריעות בתחילת ברכות אחרות או בסופן.
- מה אומרים אחרי שמונה עשרה – אלוקי נצור?
אחרי ברכת ״שים שלום״ אומרים ״יהיו לרצון אמרי פי״, ואחריו ״אלוקי נצור לשוני מרע״ – תפילת מר בריה דרבינא – ובסופה ״עשה למען שמך...״ ושוב ״יהיו לרצון״, ואז כורעים ופוסעים ״עושה שלום״. נוהגים להוסיף פסוק שמתחיל ומסתיים באותיות השם. כאן המקום לבקשות אישיות בכל לשון.
- כמה זמן צריך לחכות אחרי שמונה עשרה לפני שחוזרים למקום?
אחרי שלוש הפסיעות לאחור עומדים במקום שבו הסתיימו, ולא חוזרים עד שהחזן מגיע לקדושה, או לפחות עד שהוא מתחיל את החזרה בקול רם. מי שמתפלל ביחיד – ממתין כדי הילוך ארבע אמות. אסור לעבור לפני מי שעדיין מתפלל, ולכן לפעמים צריך לחכות יותר.
- מה עושים אם מישהו מדבר אליי באמצע שמונה עשרה?
לא עונים. באמצע שמונה עשרה אסור להפסיק בדיבור – לא לענות לאדם, לא לקדיש ולא לקדושה. כשהציבור אומר קדיש או קדושה – שותקים ומכוונים, ״ויהא כעונה״. אפשר לרמוז קלות כדי להבהיר שאתה באמצע תפילה. אחרי ״יהיו לרצון״ הראשון, לפני ״אלוקי נצור״, מותר לענות קדיש, קדושה וברכו.
- מה עושים אם נזכרתי שלא אמרתי יעלה ויבוא אחרי שסיימתי?
בשחרית ובמנחה של ראש חודש וחול המועד – מי ששכח יעלה ויבוא וסיים את התפילה חוזר לראש שמונה עשרה. אם נזכר לפני שסיים – חוזר ל״רצה״. בערבית של ראש חודש – אינו חוזר כלל. בברכת המזון יש דינים אחרים.
- שכחתי לומר ותן טל ומטר בחורף – צריך לחזור?
כן. מי שאמר ״ותן ברכה״ בימות הגשמים – נזכר לפני ״שומע תפילה״ – שואל מטר בברכת ״שומע תפילה״. נזכר אחרי שסיים את התפילה – חוזר לראש התפילה. בארץ ישראל אומרים ״ותן טל ומטר לברכה״ מערבית של ז׳ בחשוון עד פסח.
- שכחתי עננו בתענית – צריך לחזור?
לא. מי ששכח לומר ״עננו״ בתענית – אינו חוזר. אם נזכר לפני שעקר רגליו – אומר אותו בסוף התפילה, אחרי ״אלוקי נצור״, בלי חתימה. היחיד אומר עננו בברכת ״שומע תפילה״; שליח הציבור אומר אותו בחזרה כברכה בפני עצמה.
- האם מותר להתפלל שמונה עשרה בישיבה?
לכתחילה מתפללים שמונה עשרה בעמידה, ומכאן שמה ״תפילת העמידה״. חולה או מי שאינו יכול לעמוד – מתפלל בישיבה ואפילו בשכיבה, אם יכול לכוון. בנסיעה – אם אפשר, עומדים לפחות בכריעות. השולחן ערוך כותב שמי שהוכרח לשבת יחזור ויתפלל בעמידה כשיוכל, ופוסקים רבים הקלו בזה.
- למה קוראים לה שמונה עשרה כשיש בה תשע עשרה ברכות?
במקור תיקנו אנשי כנסת הגדולה שמונה עשרה ברכות. ביבנה, בימי רבן גמליאל, הוסיפו ברכה נגד המינים והמלשינים – ״ולמלשינים״ – ושמואל הקטן ניסח אותה. השם המקורי נשאר, ולכן התפילה נקראת ״שמונה עשרה״ אף שיש בה תשע עשרה ברכות.
- באיזו ברכה מוסיפים תפילה על פרנסה?
מי שרוצה להוסיף בקשה אישית על פרנסה – מוסיף אותה בברכת ״ברך עלינו״ (ברכת השנים), או בברכת ״שומע תפילה״, שבה אפשר לבקש על כל דבר. הבקשה צריכה להיות מעין הברכה, ואפשר לומר אותה במילים שלך.
- נזכרתי באמצע העמידה שדילגתי על ברכה – מאיפה ממשיכים?
מי שדילג או טעה באחת הברכות האמצעיות – חוזר לברכה שדילג עליה, וממשיך משם לפי הסדר, ואומר שוב גם את הברכות שכבר אמר אחריה. בשלוש הראשונות ובשלוש האחרונות – חוזר לראש הקבוצה: לראש התפילה או ל״רצה״. אם כבר סיים – יש דינים מיוחדים.
- האם מותר להתפלל שמונה עשרה בעיניים פתוחות?
מותר. השולחן ערוך כותב שבשמונה עשרה ״יכוף ראשו מעט שיהיו עיניו למטה לארץ״, כלומר המבט מושפל, לא בהכרח עצום. רבים מתפללים מתוך הסידור בעיניים פתוחות, וזה אף עדיף למי שאינו בקי. מי שעוצם עיניים כדי להתרכז – גם הוא נוהג כראוי. העיקר שלא יסתכל סביבו.
- מה עושים כשמישהו מתפלל לידי בקול רם?
ההלכה היא שבציבור אסור להתפלל שמונה עשרה בקול, ״דאתי למטרד ציבורא״ – כי זה מפריע לאחרים. מי שמתפלל לידו אדם כזה יכול לעבור למקום אחר לפני התפילה, או לבקש ממנו בעדינות, אחרי התפילה, להנמיך את קולו. אין לבייש אותו, ואין להפסיק את התפילה כדי להעיר.