מה זה ויכולו שאומרים שלוש פעמים בליל שבת?

המקור

הפסוקים בבראשית ב, א. הגמרא (שבת קיט ע״ב) אומרת: ״כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו – מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב״ה במעשה בראשית״, ועוד: ״שני מלאכי השרת המלווין לו לאדם מניחין ידיהם על ראשו ואומרים לו ׳וסר עוונך וחטאתך תכופר׳״.

שלוש פעמים

השולחן ערוך (או״ח רסח, א): ״אומר ויכולו בתפילת ערבית״ – בברכה האמצעית של שבת. בסעיף ז: ״חוזרים לומר ויכולו, משום יום טוב שחל להיות בשבת שאין אומרים אותו בתפילה, וגם להוציא מי שאינו יודע, ואומרים אותו בקול רם ומעומד״. ובקידוש – פותחים ב״ויכולו״. כך יוצא שלוש פעמים.

עדות

האחרונים הסבירו שאמירת ויכולו היא עדות על מעשה בראשית, ועדות נאמרת בעמידה ובשניים – לכן אומרים בציבור, בעמידה, ויש שמקפידים לאומרו עם עוד אדם כשמתפללים ביחיד.

אין לדבר

בסעיף יב: ״אין לדבר בשעה שאומרים ויכולו, ולא בשעה שאומר שליח ציבור ברכה מעין שבע״.

בקידוש

בקידוש של ליל שבת אומרים ״יום השישי, ויכולו השמיים...״. נוהגים לעמוד באמירת ויכולו, גם מי שיושב בשאר הקידוש. ויש שאומרים בשקט ״יום השישי״ לפני כן, כדי שראשי התיבות יהיו שם ה׳.

ראו מגן אבות בליל שבת, קבלת שבת ומדריך השבת.