האם מותר להוסיף בקשות אישיות בשמונה עשרה?

בברכות האמצעיות

השולחן ערוך (או״ח קיט, א) פוסק: ״אם רצה להוסיף בכל ברכה מהאמצעיות מעין הברכה – מוסיף. כיצד? היה לו חולה – מבקש עליו רחמים בברכת רפאנו; היה צריך פרנסה – מבקש עליה בברכת השנים; ובשומע תפילה יכול לשאול כל צרכיו, שהיא כוללת כל הבקשות״.

איך מוסיפים

הרמ״א שם כותב שכשמוסיף – יתחיל בנוסח הברכה ואחר כך יוסיף, ולא יוסיף לפני תחילת הברכה. בפועל: אומרים ״רפאנו ה׳ ונרפא...״, ולפני החתימה ״ברוך אתה ה׳ רופא חולי עמו ישראל״ – מוסיפים ״יהי רצון מלפניך שתשלח רפואה שלמה לפלוני בן פלונית...״. בשומע תפילה – מוסיפים לפני ״כי אתה שומע תפילת כל פה״.

בשלוש הראשונות והאחרונות

שלוש הברכות הראשונות הן שבח, ושלוש האחרונות – הודיה. אין מוסיפים בהן בקשות אישיות, כמו שעבד אינו מבקש צרכיו בשעה שהוא מסדר שבחו של רבו.

אלוקי נצור

אחרי שמונה עשרה, לפני שפוסעים שלוש פסיעות, אפשר להוסיף תפילה אישית ארוכה ככל שרוצים – זה המקום הטוב ביותר לתפילה במילים שלך, בלי חשש של שינוי מטבע הברכות. רבים מוסיפים שם גם פסוק שמתחיל ומסתיים באותיות שמם.

בשפה שלך

התוספת יכולה להיות בכל לשון, ואפשר לנסח אותה בפשטות, מן הלב. ראו האם מותר להתפלל בשפה אחרת ולהתפלל במילים שלי.

במניין

מי שמתפלל עם הציבור ומאריך בבקשות – שיזהר שלא לעכב את החזן או את מי שמחכה לפסוע מאחוריו. ובשבת ויום טוב – אין מבקשים בקשות אישיות בשמונה עשרה, כי אין בה ברכות אמצעיות של בקשה.

ראו שמונה עשרה והקיצור בסימן יח.