עד מתי אפשר להתפלל ערבית?

המקור

במשנה (ברכות א, א) נאמר שזמן קריאת שמע של ערבית ״עד סוף האשמורה הראשונה״ לרבי אליעזר, ״עד חצות״ לחכמים, ולרבן גמליאל ״עד שיעלה עמוד השחר״. וחכמים אמרו ״עד חצות״ – ״כדי להרחיק את האדם מן העבירה״.

להלכה

השולחן ערוך (או״ח רלה, ג): ״לכתחילה צריך לקרות קריאת שמע מיד בצאת הכוכבים, וזמנה עד חצי הלילה, ואם עבר ואיחר וקרא עד שלא עלה עמוד השחר – יצא ידי חובתו״. הדין בתפילת ערבית עצמה דומה: לכתחילה עד חצות, ובדיעבד עד עלות השחר. כך גם בקיצור (ע, ב).

חצות הלילה

חצות הלילה אינו בהכרח שעה 00:00. הוא האמצע בין השקיעה לזריחה (או לפי שיטות אחרות – בין צאת הכוכבים לעלות השחר), ובדרך כלל יוצא בין 23:30 ל-00:45, לפי המקום והעונה. כדאי לבדוק בלוח.

אחרי עלות השחר

השולחן ערוך (רלה, ד) כותב שמי שקרא קריאת שמע של ערבית אחרי עלות השחר – לא יצא, אלא אם היה אנוס (שיכור, חולה וכדומה). בתפילה עצמה – מי שלא התפלל ערבית עד עלות השחר מתפלל בשחרית שתי תפילות: הראשונה לשחרית והשנייה לתשלומין.

מה עדיף

חז״ל הקפידו לא לדחות את ערבית, ולכן אסרו להתחיל סעודה גדולה חצי שעה לפני זמן ערבית. מי שיודע שיתעכב – יתפלל מיד בצאת הכוכבים או במניין מוקדם, ולא ידחה לשעות הלילה המאוחרות.

ראו שכחתי להתפלל ערבית, תפילת תשלומין ולוח הזמנים.