שאלות ותשובות בנשים במצוות

מצוות נשים

• באילו מצוות נשים חייבות?

  נשים חייבות בכל מצוות לא תעשה, בכל מצוות עשה שאינן תלויות בזמן – כמו תפילה, מזוזה, ברכת המזון, כשרות, צדקה וכיבוד הורים – ובמצוות רבות שהזמן גרמן שחז״ל או התורה חייבו בהן, כמו שבת, מצה, קידוש, נר חנוכה ומגילה. הן פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, כמו סוכה, ציצית ותפילין.

• מה זה מצוות עשה שהזמן גרמן?

  מצוות עשה שהזמן גרמן הן מצוות שחובתן תלויה בזמן מסוים – ביום ולא בלילה, בחג מסוים או בשעה מסוימת – כמו תפילין, ציצית, סוכה, לולב ושופר. הכלל במשנה הוא שנשים פטורות מהן, אבל יש יוצאים מן הכלל, כמו קידוש ומצה. מצוות שאינן תלויות בזמן – נשים חייבות בהן.

• האם אישה חייבת להתפלל שלוש תפילות?

  נשים חייבות בתפילה, כי היא ״מצות עשה שלא הזמן גרמא״. לדעת המשנה ברורה ורבים מהפוסקים, אישה מתפללת שחרית ומנחה (שמונה עשרה), וערבית רשות. לדעת המגן אברהם, מעיקר הדין די בתפילה אחת ביום בכל נוסח – בקשה ושבח. נשים רבות נוהגות כדעה המחמירה, לפי יכולתן.

• האם אישה מברכת על מצוות שהיא פטורה מהן?

  יש בזה מחלוקת בין העדות: לפי הרמ״א והמנהג האשכנזי, נשים מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמן שהן מקיימות – לולב, סוכה, שופר. לפי מרן השולחן ערוך ומנהג רוב הספרדים, הן מקיימות את המצווה בלי ברכה. יש ספרדיות שנוהגות לברך לפי מנהג קהילתן.

• האם אישה יכולה להניח תפילין?

  אישה פטורה מתפילין, כי זו מצוות עשה שהזמן גרמא. הרמ״א פוסק ״ואם הנשים רוצים להחמיר על עצמן – מוחין בידם״, משום שתפילין צריכות גוף נקי וזהירות מיוחדת. מכאן שהמנהג המקובל בכל הקהילות הוא שנשים אינן מניחות תפילין, אף שיש מקורות שמיכל בת שאול הניחה.

• מה שלוש המצוות המיוחדות לנשים?

  שלוש המצוות שחז״ל ייחדו לנשים הן נידה (טהרת המשפחה), חלה (הפרשת חלה) והדלקת הנר (נרות שבת) – ובראשי תיבות ״חנה״. גם גברים חייבים בחלה ובנר שבת, אבל נשים קיבלו אותן משום שהן ״עקרת הבית״, ובהן תלויים טהרת הבית, הברכה והשלום.

• מה התפקיד של אישה ביהדות?

  היהדות רואה באישה שותפה מלאה בעבודת ה׳: היא חייבת ברוב המצוות, ״השווה הכתוב אשה לאיש לכל דינים שבתורה״, והיא עומדת במרכז הבית – בחינוך, בקדושה ובחסד. חז״ל אמרו ״בשכר נשים צדקניות… נגאלו ישראל ממצרים״. ההבדלים בתפקידים אינם הבדלים בערך או בחשיבות.

• האם אישה חייבת בברכות השחר?

  כן. נשים מברכות את ברכות השחר כמו גברים, כי הן ברכות של שבח על העולם ואינן תלויות בזמן. במקום ״שלא עשני אישה״ מברכות ״שעשני כרצונו״, ומברכות גם ברכות התורה. יש מהספרדים שנוהגות לומר ״שעשני כרצונו״ בלי שם ומלכות. רצוי לברך לפני האכילה.

• האם נשים חייבות בברכת המזון?

  כן. המשנה קובעת שנשים חייבות בברכת המזון, והשולחן ערוך פוסק כך. ספק בגמרא אם חיובן מן התורה או מדרבנן, ולכן אישה אינה מוציאה גבר ידי חובתו אלא אם אינו חייב אלא מדרבנן. אישה שאכלה כזית לחם מברכת ברכת המזון בעצמה או שומעת מן המברך.

• מה זה ״כל כבודה בת מלך פנימה״?

  זהו פסוק בתהילים (מה, יד) שחז״ל והפוסקים למדו ממנו על צניעות האישה ועל ערכה הפנימי: כבודה של ״בת המלך״ – כל אישה מישראל – נמצא בעולמה הפנימי, בבית ובאישיות, ולא בהצגה חיצונית. בגמרא הוא משמש גם מקור לדינים, והרמב״ם מביא אותו בהלכות אישות.

• האם אישה מברכת ברכות התורה?

  כן. השולחן ערוך פוסק בפירוש: ״נשים מברכות ברכת התורה״. אף שנשים פטורות ממצוות תלמוד תורה במובנה המלא, הן חייבות ללמוד את ההלכות שנוגעות להן, ואומרות פסוקים ותפילות, ולכן מברכות. נוהגים לברך בבוקר עם ברכות השחר. וכך נוהגות נשים רבות. בכל בוקר.

• האם אישה חייבת לשמור שבת כמו גבר?

  כן. כל איסורי שבת חלים על נשים בדיוק כמו על גברים, וגם מצוות העשה של השבת – קידוש, סעודות שבת והבדלה לפי רוב הפוסקים. אף שקידוש הוא מצווה שהזמן גרמה, חז״ל למדו ש״זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו״: מי שחייבת בשמירה – חייבת בזכירה.

• האם אישה יכולה להיות מוהלת או סנדקית?

  מן הדין, השולחן ערוך פוסק שאישה כשרה למול, אבל הרמ״א מביא שיש אומרים שאישה לא תמול, ונוהגים לחפש איש. לעניין סנדקאות כותב הרמ״א שאין לאישה להיות סנדק במקום שאפשר באיש, אלא היא ״קוואטערין״ שמביאה את התינוק, ובעלה לוקח אותו ממנה.

• האם אישה חייבת בכיבוד הורים כמו גבר?

  כן. השולחן ערוך פוסק שהאיש והאישה שווים בכבוד ובמורא של אב ואם. אבל אישה נשואה פטורה מן החובות שאינה יכולה לקיים בגלל מחויבותה לביתה ולבעלה, וחוזרת להתחייב אם נתגרשה או נתאלמנה. גם הנשואה חייבת במורא ובכבוד שאינו פוגע בביתה. לגמרי.

• למה נשים לא לובשות ציצית?

  ציצית היא מצוות עשה שהזמן גרמה, כי לילה אינו זמן ציצית, ולכן נשים פטורות ממנה. הרמ״א כותב שמן הדין הרשות בידן ללבוש ולברך, אבל ״מחזי כיוהרא״ – נראה כיוהרה – ולכן אין להן ללבוש ציצית, כיוון שאינה חובה על הגוף.

• האם אישה יכולה לשחוט?

  מן הדין כן: השולחן ערוך פותח ״הכל שוחטין לכתחלה, אפילו נשים״. אבל הרמ״א כותב שיש אומרים שאין להניח נשים לשחוט, ושכבר נהגו שאין הנשים שוחטות. לכן בקהילות אשכנז נשים אינן שוחטות, ובקהילות ספרד יש שהקלו בשעת הצורך. ובקבלה. ושואלים רב.

• האם אישה צריכה לשמוע הבדלה מהבעל?

  השולחן ערוך פוסק שנשים חייבות בהבדלה כשם שחייבות בקידוש, אך מביא שיש חולקים. לכן הרמ״א כותב שנשים לא יבדילו לעצמן אלא ישמעו הבדלה מן האנשים. כשאין מי שיבדיל – אישה מבדילה לעצמה, ויש מנהגים שונים אם היא שותה מן הכוס.

• האם אישה חייבת בשמחת יום טוב?

  כן. מצוות ״ושמחת בחגך״ היא מצוות עשה מן התורה, והמשנה ברורה כותב שהיא נוהגת גם בנשים. יתר על כן, הבעל חייב לשמח את אשתו בחג – בבגדים ובתכשיטים כפי יכולתו, כך פוסק השולחן ערוך. השמחה כוללת גם אכילה ושתייה של כבוד ומנוחה מן הטרחה.

• מה זה רבנית ומה תפקידה?

  ״רבנית״ הוא בדרך כלל כינוי של כבוד לאשת הרב, השותפה לו בהנהגת הקהילה. בדורות האחרונים הוא משמש גם לנשים תלמידות חכמים שמלמדות תורה, מדריכות כלות, משיבות לנשים בשאלות ומלוות משפחות. רבנית אינה מוסמכת לפסוק הלכה במקום רב, אבל השפעתה החינוכית גדולה מאוד.

• האם אישה יכולה לעלות לתורה?

  מעיקר הדין אישה יכולה להיות מן שבעת העולים בשבת, אבל חכמים קבעו: ״אשה לא תקרא בציבור מפני כבוד הציבור״. כך פוסק השולחן ערוך, וכך נוהגות כל הקהילות שומרות התורה – נשים אינן עולות לתורה בבית הכנסת. מצוות שמיעת קריאת התורה פתוחה לנשים שרוצות בה.

• מה זה ״נשים דעתן קלה״?

  ״נשים דעתן קלה עליהן״ הוא ביטוי שחז״ל אמרו בהקשרים מסוימים – בעיקר על רגישות ופגיעות רגשית בשעת לחץ, ולא על חוסר שכל. באותו תלמוד נאמר גם ״בינה יתירה ניתנה באשה יותר מבאיש״. המפרשים הסבירו ש״דעת קלה״ פירושה דעת שמושפעת ומתרגשת מהר, ולא דעת נחותה.

לעמוד הנושא מצוות נשים ←