מה זה מזמור שיר ליום השבת ומתי אומרים?

המקור

המזמור הוא תהילים צב. במשנה (תמיד ז) נמנה כשיר שהלויים אמרו בשבת: ״בשבת היו אומרים מזמור שיר ליום השבת – מזמור שיר לעתיד לבוא, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים״.

מה בו

״טוב להודות לה׳ ולזמר לשמך עליון, להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות״. המזמור עוסק בהודיה, בהבנת מעשי ה׳ – ״מה גדלו מעשיך ה׳, מאוד עמקו מחשבותיך״ – ובכך שהרשעים פורחים רק לשעה ״והצדיק כתמר יפרח״. זה עניינה של השבת: להתבונן ולהודות.

מתי אומרים

בערב שבת – בסוף קבלת שבת, אחרי ״לכה דודי״, ואחריו ״ה׳ מלך גאות לבש״. בשחרית של שבת – בפסוקי דזמרה, אחרי המזמורים הנוספים של שבת. ובסוף שחרית – כשיר של יום של שבת. ויש שאומרים אותו גם במוצאי שבת.

קבלת השבת

הרמ״א (או״ח רסא, ד) כותב: ״ולדידן הוי אמירת מזמור שיר ליום השבת כעניית ברכו לדידהו״ – כלומר, כמו שבזמן הגמרא קיבלו את השבת בעניית ״ברכו״ של ערבית, אצלנו מקבלים אותה באמירת המזמור הזה. מאותו רגע הציבור אסור במלאכה.

מי שעוד לא סיים

לכן מי שמגיע לבית הכנסת ועדיין צריך לעשות מלאכה – למשל לנסוע הביתה או להדליק נרות – לא יאמר ״מזמור שיר ליום השבת״ עם הציבור. ואישה שמדליקה נרות מקבלת שבת בהדלקה, לפי המנהג הרווח.

הנוסח המלא: קבלת שבת – נוסח. ועל המנהגים – קבלת שבת ולכה דודי.