מה אומרים בקבר צדיק ואיך מתפללים שם?

המקור

הגמרא (סוטה לד ע״ב) דורשת על כלב בן יפונה, שנפרד מהמרגלים והלך לחברון: ״מלמד שהלך כלב ונשתטח על קברי אבות, אמר להן: אבותיי, בקשו עליי רחמים שאנצל מעצת מרגלים״. ובגמרא (תענית טז ע״א) נאמר שבתענית ״יוצאין לבית הקברות״, ויש שפירשו – כדי שיבקשו המתים רחמים.

למי מתפללים

ההלכה מדגישה: התפילה היא לה׳ בלבד. בקבר צדיק מבקשים ״בזכות הצדיק הקבור כאן״, והמקום מעורר לתשובה ולענווה. אין לבקש מן הצדיק עצמו כאילו הוא הנותן. כך כתבו פוסקים רבים, וכך מנוסחות התפילות שבסידורים.

מה אומרים

נוהגים לומר פרקי תהילים – יש שאומרים פרקים לפי אותיות שם הצדיק ושם המבקש, או את ״תיקון הכללי״. יש נוסח ״תפילה על קברי צדיקים״ בסידורים רבים, ויש נוסחים מיוחדים לקבר רחל, למערת המכפלה ולקברי תנאים. אפשר גם להתפלל במילים אישיות.

לפני הנסיעה

אין נוסח מחייב לפני הנסיעה עצמה. בדרך אומרים תפילת הדרך כשיוצאים מהעיר, ונוהגים לתת צדקה לפני היציאה.

הלכות

כוהנים אינם נכנסים לבית הקברות, וגם לא לאוהל שיש בו קבר, אלא אם יש מחיצה מיוחדת. נוהגים ליטול ידיים ביציאה מבית הקברות. ובמקומות שיש בהם תפילה של גברים ונשים – לשמור על הצניעות.

ראו התיקון הכללי, תפילת הדרך וסגולות.