מניין ובית כנסת – שאלות ותשובות
7 שאלות בנושא מניין ובית כנסת, מתוך שאלות ותשובות בהלכות תפילה.
- מי נחשב למניין – ילד בר מצווה?
למניין מצטרפים רק גברים מגיל שלוש עשרה ויום אחד ומעלה. ילד שהגיע לבר מצווה – מצטרף מיד, גם בלילה הראשון של יום הולדתו, ואין בודקים סימנים. קטן מתחת לגיל בר מצווה אינו מצטרף לפי רוב הפוסקים, ויש שהקלו בשעת הדחק לצרף אחד כשהוא אוחז חומש – והמנהג הרווח שלא.
- מה אומרים כשנכנסים לבית כנסת?
בכניסה לבית הכנסת נוהגים לעצור מעט בפתח ולומר ״ואני ברוב חסדך אבוא ביתך, אשתחווה אל היכל קדשך ביראתך״, כמו נטילת רשות. בנוסחים רבים אומרים קודם ״מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל״. אחר כך נכנסים ביראה ובנחת, בלי ריצה, ונוהגים לנשק את המזוזה.
- אפשר לצרף למניין דרך זום או טלפון?
לא. מניין דורש עשרה אנשים במקום אחד, כמו שכתוב בשולחן ערוך. מי שנמצא בזום או בטלפון אינו מצטרף לעשרה, ואינו יוצא בחזרת הש״ץ. לגבי עניית אמן לקדיש וקדושה ששומעים בשידור חי ממניין אמיתי – נחלקו פוסקי זמננו; רבים מתירים לענות, אבל אין זה תחליף להשתתפות.
- מה מותר לומר רק במניין?
״דבר שבקדושה״ אומרים רק בעשרה גברים מגיל בר מצווה: קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ, ברכת כהנים, קריאת התורה בברכות, י״ג מידות כתפילה, וזימון ״בשם״ (אלוקינו). מי שמתפלל לבד מדלג עליהם, ושאר התפילה זהה. יש מחלוקת אם יחיד אומר את הקדושה שבברכות קריאת שמע.
- האם שמיעת התפילה במניין פוטרת מלהתפלל לבד?
לא. מי שיודע להתפלל חייב להתפלל תפילת עמידה בעצמו, ואינו יוצא בשמיעת חזרת הש״ץ. החזרה תוקנה עבור מי שאינו יודע להתפלל, והוא יכול לצאת בה אם הוא מכוון לכל מילה מתחילה ועד סוף. מי שהגיע באמצע החזרה – יתפלל לעצמו, ועונה לקדושה ולקדיש כשאפשר.
- מה עדיף – להתפלל במניין או להישאר עם המשפחה?
תפילה במניין היא מעלה גדולה, וגבר צריך להשתדל מאוד לא לוותר עליה. אבל כשההליכה למניין פוגעת בצורך אמיתי של המשפחה – אישה לבד עם תינוקות, חולה בבית – מותר להתפלל ביחידות, ועדיף לכוון לשעה שהציבור מתפלל. הכרעה בכל מקרה – לפי הנסיבות ובהתייעצות.
- איפה עומדים בתפילה כשמתפללים בבית?
מתפללים בבית במקום קבוע ושקט, כשהפנים לכיוון ירושלים (בארץ ישראל) או לכיוון ארץ ישראל (בחו״ל), ובלי דבר חוצץ גדול בין המתפלל לקיר. השולחן ערוך כותב ״יקבע מקום לתפלתו שלא ישנהו אם לא לצורך״. יש להתרחק ממקום מלוכלך, מטלוויזיה דולקת ומאנשים שאינם לבושים כראוי.