ספר שמות
פרשת שמות
פרשת שמות: תקציר הפרשה, 124 פסוקים בשמות א, א – ו, א, העליות וההפטרה, ו-57 מאמרים ודברי תורה מתוך 3 עלונים.
תקציר הפרשה
הפרשה מספרת על בני ישראל במצרים, שפרים ורבים, ועל מלך חדש אשר לא ידע את יוסף. המצרים משעבדים אותם בעבודה קשה, ופרעה מצווה על המיילדות להמית כל בן זכר; המיילדות יראות את האלהים ואינן עושות כן. אז פרעה מצווה להשליך כל בן ליאור. איש מבית לוי ואשתו יולדים בן, מסתירים אותו ולבסוף שמים אותו בתיבה על שפת היאור; בת פרעה מוצאת אותו וקוראת לו משה. משה גדל, מכה איש מצרי המכה איש עברי, ובורח למדין. שם הוא נושא את צפורה ורועה את צאן חותנו. בחורב ה' נגלה אליו בסנה הבוער באש ואיננו אוכל, ושולח אותו להוציא את ישראל ממצרים. משה מסרב פעמים אחדות, וה' נותן לו אותות ומצרף אליו את אהרן אחיו. משה ואהרן מבקשים מפרעה לשלח את העם לחוג במדבר, ופרעה מסרב ומכביד את העבודה: התבן לא יינתן עוד, אך מכסת הלבנים נשארת. השוטרים מתלוננים, משה פונה אל ה', וה' משיב: "עתה תראה אשר אעשה לפרעה".
התקציר נכתב בידי מערכת האתר על פי פשט הכתובים בלבד.
נתוני הפרשה
- פסוקים
- 124
- מילים
- 1,763
- אותיות
- 6,763
הפרשה ה-13 בתורה, בספר שמות, משמות א, א עד ו, א.
פרקים: שמות א · שמות ב · שמות ג · שמות ד · שמות ה · שמות ו
הפסוק הראשון: וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ
הנתונים חושבו מנוסח כתב יד לנינגרד: מילים מחוברות במקף נספרות כמילים נפרדות, והאותיות נספרות לפי הכתיב. במניין המסורתי שבסוף כל פרשה ייתכנו הבדלים קטנים. חלוקת העליות וההפטרות לפי מנהג הקריאה המקובל (Hebcal).
העליות בפרשת שמות
| עלייה | פסוקים |
|---|---|
| ראשון | שמות א, א–יז |
| שני | שמות א, יח – ב, י |
| שלישי | שמות ב, יא–כה |
| רביעי | שמות ג, א–טו |
| חמישי | שמות ג, טז – ד, יז |
| שישי | שמות ד, יח–לא |
| שביעי | שמות ה, א – ו, א |
| מפטיר | שמות ה, כב – ו, א |
חלוקת העליות של קריאת השבת.
ההפטרה
- אשכנזים: ישעיה כז, ו – כח, יג; ישעיה כט, כב–כג
- ספרדים: ירמיה א, א – ב, ג
קרא את ההפטרה – הטקסט המלא בניקוד עם פירוש ←
ההפטרה הרגילה של הפרשה. בשבתות מיוחדות (ראש חודש, שבתות הנחמה והפורענות, שבת שובה וכדומה) מפטירים לעיתים בהפטרה אחרת.
מילים מרכזיות בפרשה
המילים החוזרות ביותר בפרשה (בלי מילות יחס ומילים הנפוצות בכל התורה), ומספר הופעותיהן בה.
מאמרים ודברי תורה על פרשת שמות
מתוך העלוןתורה וחסד – בית זכריה
פרשת השבוע
מדוע לא פרסמה התורה את נס לידת משה בגיל 130? – פרשת שמות
מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל שואל מדוע לא פרסמה התורה את הנס שיוכבד ילדה את משה בגיל 130. התשובה על פי הר"ן: נס שכבר נעשה פעם אחת, כשנעשה שוב אינו נחשב לנס גדול, ונס כזה כבר היה אצל שרה אימנו.
סיפורים
בחשכת הלילה עם ספר תהילים – סיפור על כוחה של תפילה
סיפור שסיפר הרב מנחם שטיין שליט"א על אב שבנו חלה, שקרא תהילים בדמעות שעה וחצי בבית הכנסת של בית "אורנית". למחרת לא נראה הנגע בצילומים, והרופאים רשמו "נס רפואי".
פרשת השבוע
מטה, נחש וזנב – כיצד להנהיג את העם? פרשת שמות
פירוש לשאלת הקב"ה "מזה בידך" ולהשלכת המטה ואחיזה בזנבו. ההנהגה הרצויה איננה ביד רמה ולא בוותרנות, אלא שליטה בעם בהבנה וברחמים, ולעתים גם בתקיפות.
פרשת השבוע
"קח את מטך והשלך לפני פרעה" – מה גדולה השפעת הסביבה
מטה משה שחקוק עליו שם ה' הפך לנחש ארסי לפני פרעה, ובידי משה חולל נסים ונפלאות. מכאן לומדים כמה גדולה השפעת הסביבה.
פרשת השבוע
"של נעליך מעל רגליך" – מדוע לא חשש משה מנחשים במדבר?
פירוש מליקוטי רבי משה יעקב: ההולך יחף במדבר נחשב כמאבד עצמו לדעת בגלל הנחשים והעקרבים. אך במקום קדוש אין מזיקין, ולכן נאמר "כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא" – ולא תינזק.
פרשת השבוע
אור החיים: "וכאשר יענו אותו כן ירבה" – בירור הטוב מהרע
אור החיים מסביר שעל ידי העינוי והצרות שמצערים הגויים את ישראל מתבררים ניצוצי הקדושה מתוכם. הטוב מתחבר אל ישראל, הרע עובר אל הגויים, והחלק הטוב בישראל מתגבר.
הלכה
הלכות שבת: חימום מאכלים על הפלטה, גרעיני פירות וקילוף בקולפן
הלכות שבת משולחן ערוך ומפסקי מרן רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, סעיפים טז–כב. בין הנושאים: חימום מאכל סמיך וסופלה על הפלטה, נתינת דבר רותח לתוך צונן, גרעיני פירות, קילוף בקולפן ופירות שנשרו בשבת.
פנינים ומילתא דבדיחותא
פנינים לפרשת שמות: פתגמי חסידים, חכמת חיים, מילי דבדיחותא וחידה
פנינים קצרים מגיליון פרשת שמות: דברי רבי זליג משרנצק על "יש קונה עולמו בשעה אחת", דברי הרמב"ם על האושר, בדיחה קצרה, שאלה וחידה לפרשה וסגולה לשמירה.
מושגי יהדות
מושגי יהדות: חלוקת התנ"ך לפרקים – חלק א'
מאין הגיעה חלוקת התנ"ך לפרקים שבה אנו מציינים פסוקים כיום. הדברים מסבירים שהחלוקה אינה ממקור יהודי אלא מן הנוצרים, ומתארים כיצד באה לשימוש אצל היהודים.
פרשת השבוע
מדוע נקרא הר סיני בשם זה? – אבני הסנה, פרשת שמות
מרן רבנו עובדיה יוסף מביא את דברי רבנו משה נרבוני, שהעיד כי האבנים בהר סיני מצויירות בציור הסנה, ולכן נקרא ההר על שם הסנה. מרן מוסיף שהוא עצמו ראה אבני פלא אלה.
פרשת השבוע
"ויקם מלך חדש... אשר לא ידע את יוסף": כפיות טובה והכרת הטוב
כפיות הטובה של פרעה, שלא הכיר בפועלו של יוסף, הובילה לשעבוד מצרים. חז"ל ראו בכך שורש לכפירה בטובת הקב"ה, ולעומת זאת משה רבנו הכיר טובה אפילו ליאור, ויסוד בעבודת המידות הוא להכיר טובה על כל חסד.
סיפורים
סיפור: הבבא סאלי והרופאים שבאו להכיר טובה
בחורה ששותקה ברגליה ונמצאה ב"בית לוינשטיין" קיבלה דרך משרתו של הבבא סאלי בקבוק מים וברכה, ונרפאה. חודשים לאחר מכן הגיעה לביתו של הבבא סאלי עם משלחת של רופאי המחלקה, שבאו לראות את הצדיק ולבקש את ברכתו.
פרשת השבוע
"ומשה היה רועה את צאן יתרו": משה והגדי שברח מן העדר
הקב"ה בחן את משה אם ראוי להנהיג את ישראל, שהם צאנו של הקב"ה. מסופר שכאשר ברח גדי מן העדר, רץ משה אחריו, השקה אותו ונשא אותו על כתפיו, ואמר הקב"ה שהוא ראוי לרעות את ישראל.
פרשת השבוע
"ואלה שמות": מה מיוחד בשם? – בזכות שלא שינו את שמם
חז"ל אמרו שבזכות שלא שינו ישראל את שמם נגאלו ממצרים. ההסבר: שם האדם מורה על עצמיותו ואופיו, כפי שנאמר "וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו".
פרשת השבוע
אור החיים: "וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא" – שלוש סיבות לתחילת השעבוד
אור החיים מבאר שהכתובים מודיעים את השתלשלות תחילת השעבוד וסיבותיו: מיתת יוסף, מיתת האחים ומיתת כל הדור. כל זמן שהיו קיימים, המצרים כיבדו את ישראל ולא היה להם פנאי להשתעבד בהם.
פנינים ומילתא דבדיחותא
פנינים לפרשת שמות: פתגמי חסידים, חכמת חיים ושאלה לפרשה
פתגם של רבי משה מקוברין על שמחה ואהבה, עצה מרבי שלמה אלעמי על מה שנשאר, בדיחה קצרה, ושאלה וחידה לפרשת שמות.
מושגי יהדות
מושגים ביהדות: תפילת מנחה – מנחה גדולה, מנחה קטנה וסוף זמנה
את תפילת מנחה תיקן יצחק אבינו, והיא מוסמכת לקורבן התמיד של בין הערביים. המאמר מסביר את זמני מנחה גדולה ומנחה קטנה, את מחלוקת רבי יהודה וחכמים בסוף זמנה, ואת האפשרות להתפלל בבין השמשות.
הלכה
הלכות ברכות: פירות מרוסקים, סוכר וסוכריה, ופרי מוצץ
הלכות ברכות ממשנת מרן רבי עובדיה יוסף: ברכת רסק פירות וסלט מטבוחה לעומת פירות שנעשו נוזלים, ברכת הסוכר, האוכל פרי אדמה קודם סוכריה, וברכת ענבים שמוצצים את מימיהם.
פרשת השבוע
מה ההבדל בין שעבוד מצרים לשעבוד המלכויות בגלות? פרשת שמות
רבנו עובדיה יוסף מבאר על פי הדין שפועל יכול לחזור בו, שמי שבידו לצאת אינו נקרא "עבד לעבדים". במצרים, אילו נשארו עוד רגע, היו נטמעים בחמישים שערי טומאה, אך היום, כיון שאנו יכולים לחזור בתשובה ולהיגאל מיד, איננו נקראים עבדים.
סיפורים
"אפילו חרב חדה מונחת על צווארו" – הבחור שצחק בשיעור וניצל מהיאקוזה – סיפור
אייל, שאינו שומר תורה ומצוות, צחק בשיעורו של הרב יהודה יוספי על המדרש שצווארו של משה הפך לשיש. שנתיים אחר כך, כשעמד להיות מוצא להורג בחרב בידי המאפיה היפנית, נזכר במשפט "אל יתייאש מן הרחמים" וזעק לה', ואשת ראש המאפיה נכנסה ברגע האחרון והצילה אותו.
פרשת השבוע
"ואלה שמות" – שבת, מילה ותפילין: תעודת הזהות של היהודי, פרשת שמות
המילה "שמות" היא ראשי תיבות של שבת, מילה ותפילין – שלוש המצוות הנקראות "אות". הן מעין תעודת זהות של היהודי, וכל דבר שמסרו ישראל את נפשם עליו נתקיים בידם.
מוסר וחסידות
"כשושנה בין החוחים" – שישה פירושים על משל עם ישראל לשושנה, שיר השירים
הקב"ה ממשיל את עם ישראל לשושנה בין הקוצים. מובאים שישה פירושים מן המדרש ומרש"י: יופי המעשים, העונש כשסוטים מדרך ה', קושי הגאולה, הרוחניות, הפריחה אחרי גלות אדום והעמידה באמונה בין הגויים.
הלכה
הלכות ברכות: שיעור ברכה ראשונה ואחרונה, ברייה שלמה, ועוגה עם קפה
אסור ליהנות מהעולם הזה בלא ברכה, ולכן מברכים ברכה ראשונה גם על כמות מועטה, וברכה אחרונה רק על כזית בכדי אכילת פרס. האוכל ברייה שלמה טוב שישלים לכזית, והשותה קפה עם עוגה מברך מזונות על העוגה ושהכל על הקפה.
פרשת השבוע
"וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא" – שלוש סיבות לתחילת השעבוד, אור החיים לפרשת שמות
האור החיים מבאר שהפסוק מודיע את השתלשלות תחילת השעבוד: מיתת יוסף, שבחייו היו ישראל שקטים; מיתת האחים, שהמצרים כיבדו אותם; ומיתת כל שבעים הנפש, שהיו חשובים בעיניהם.
פנינים ומילתא דבדיחותא
פנינים לפרשת שמות: פתגמי חסידים, חכמת חיים ומילי דבדיחותא
דברי רבי נחמן מברסלב על אור הפנים שמקבלת הנשמה מן האמונה, חכמת חיים על ביצוע טוב יותר, בדיחה על הפסיכולוג, ושאלה וחידה לפרשת שמות.
סיפורים
הנעליים, הקראים והמלך – סיפור מימי הגר"א על "של נעליך מעל רגליך", פרשת שמות
מסופר מכתבי רבנו עובדיה יוסף על ויכוח שנערך לפני מלך פולין בין נציג הקראים לנציג היהודים הרבניים, רבי יהודה לייב מפינסק. כשהקראי לעג לו על שנכנס ונעליו בידו, השיב רבי יהודה לייב תשובה שחשפה כי כת הקראים נוסדה רק אלפי שנים אחר מתן תורה.
סיפורים
"ואני אחזק את לבו" – האביר יעקב, הגלימה והיהודי שחזר בו, פרשת שמות
יהודי בעיר ריסאני שבמרוקו ביקש להתאסלם, והחייט היהודי שנצטווה לתפור לו גלימה תפר בה קמיע שכתב רבי יעקב אבוחצירא. בטקס קרא היהודי "שמע ישראל" ונהרג, וגופתו נעלמה מקברו; כשהמושל התעקש להזמין את הרב, התבררה גדולתו של ה"אביר יעקב".
פרשת השבוע
למה אוכלים ביצה בליל הסדר? "וכאשר יענו אותו כן ירבה" – פרשת שמות
כל מאכל מתרכך ככל שמבשלים אותו, ואילו הביצה מתקשה. מכאן מוסבר מנהג אכילת ביצה בליל הסדר: עם ישראל משול לביצה, וככל שמענים אותו כן ירבה וכן יפרוץ.
מוסר וחסידות
"שומר פיו ולשונו" – מעלת השתיקה ומתי צריך לשתוק
על פי הפסוק במשלי והגמרא במגילה "סמא דכולה משתוקא", מבואר שהשתיקה היא התרופה להכל, ושהאדם נברא עם פה אחד כדי למעט בדיבור. מובאים חמישה מקומות שבהם השתיקה נצרכת במיוחד, וההוראה לדבר רק בדיבור רך.
הלכה
קידוש במקום סעודה ושלוש סעודות שבת – הלכות שבת
לאחר הקידוש יש לקיים סעודה, ויוצא ידי קידוש במקום סעודה באכילת כזית פת או עוגה או בשתיית רביעית יין, אך לא בפירות, שאר משקים או אורז. עוד מבואר החיוב לאכול שלוש סעודות בשבת ולבצוע על לחם משנה בכל סעודה.
פרשת השבוע
מה גרם לתחילת השעבוד במצרים? אור החיים על "וימת יוסף" – פרשת שמות
אור החיים מונה שלוש סיבות לתחילת השעבוד: מיתת יוסף, מיתת האחים, ומיתת כל דור שבעים הנפש שהיו חשובים בעיני המצרים. כל זמן שהיו קיימים, לא היה למצרים פנאי לשעבד את ישראל.
פנינים ומילתא דבדיחותא
פנינים לפרשת שמות – פתגמי חסידים, חכמת חיים, מילי דבדיחותא ושאלה וחידה
דברי הבעל שם טוב על "צוהר תעשה לתיבה" – שהמחשבה תאיר את הדיבור, עצת חיים קצרה, מילתא דבדיחותא, ושאלה וחידה לפרשת שמות.
מוסר וחסידות
מהו המושג "חסד"? להתבונן כיצד לעזור לשני
חסד הוא להתבונן ולחשוב כיצד לעזור לשני. מי שמשריש זאת בעצמו מוצא בדרכו עשרות ומאות חסדים, שהרי הקב"ה ברא את העולם כך שכל אדם נזקק לעזרה וכל אדם מסוגל לתת.
פרשת השבוע
"איש וביתו באו" – חובת החינוך והזהירות בכבוד תלמידי חכמים, פרשת שמות
המדרש דורש על "איש וביתו באו" את הפסוק "חושך שבטו שונא בנו", ללמד שהמונע את בנו מן המרדות סופו לתרבות רעה. חובת החינוך היא גם לעצמנו, ובמיוחד בכבוד תלמידי חכמים, שרבנו עובדיה יוסף עורר שנפרץ מאוד בדורנו; אחת הדרכים להיזהר בו היא ללמוד את חומרת העוון ואת השכר הגדול שבדבר.
סיפורים
"אני עבד למלכו של עולם" – הגאון רבי שלמה אליעזר אלפנדרי וגזירת הגיוס בטורקיה
כשהסולטן עבד אל חמיד חייב גם לא-מוסלמים להתגייס לצבא העותומני, התנגד הגאון רבי שלמה אליעזר אלפנדרי לגיוס בחורי ישראל מחשש לחילולי שבת ומאכלות אסורות. עשיר מקורב למלכות התעקש לבטל את מסמך הפטור, לא שמע להתראת הרב ונפטר לפתע; הרב סירב להתיר את הספדו, ולימים מינה אותו הסולטן לחכם באשי בדמשק.
פרשת השבוע
"ואלה שמות" – רמז לשניים מקרא ואחד תרגום, ומעלת טעמי המקרא
רבנו עובדיה יוסף היה מעורר בתחילת ספר שמות על חובת קריאת הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום, הרמוזה בראשי התיבות של "ואלה שמות". עוד הרבה לדבר במעלת טעמי המקרא, שלפי האר"י הם מעולם האצילות, וחובה ללמדם לבנים – ואם אין מלמדים אותם בתלמוד התורה, יש לשכור מלמד.
פרשת השבוע
"ותשלח את אמתה" – קודם משתדלים, ואחר כך הקב"ה עושה את הנס
לפי רבותינו נשתרבבה ידה של בת פרעה בדרך נס עד לתיבה. רבי מאיר שפירא מלובלין אמר לעסקנים שטענו שהמשימה כבדה מדי: לפני הנס כתוב "ותשלח" – עלינו להתחיל ולהשתדל, והקב"ה יעשה את שלו.
פרשת השבוע
"והנה נער בוכה" – שערי דמעה לא ננעלו
כל הדברים תלויים בתשובה ובתפילה, וכל שכן בתפילה בדמעות, שהרי שערי דמעה לא ננעלו. הפסוק "ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בוכה ותחמול עליו" מתפרש על השכינה הרואה את עם ישראל חוזרים בתשובה ובוכים בתפילה, וחומלת עליהם.
פרשת השבוע
"רב ועצום ממנו" – טענת שונאי ישראל מעולם
"ממנו" – כך טוענים שונאי ישראל מאז ומעולם, כמו שאמר אבימלך ליצחק "לך מעמנו". היהודים בחריצותם ובפיקחותם העשירו את הארצות שבהן ישבו, ושונאיהם בקנאתם טוענים שהיהודים רוששו את התושבים.
פרשת השבוע
מדוע ציווה פרעה שבני ישראל עצמם ישליכו את בניהם ליאור? – אור החיים לפרשת שמות
אור החיים מפרש שאצטגניני פרעה ראו שמושיען של ישראל עתיד ללקות במים, ולכן גזר גזירה חזקה. ועוד מחדש שהגזירה הייתה שבני ישראל עצמם ישליכו את בניהם, כי ראו שהדבר ייעשה על ידי ישראל – וכך אכן השליכה יוכבד את משה ליאור.
מוסר וחסידות
"לא נאה לכסיל תענוג" – חיים באשראי מול שמחה בחלקו
מדוע צעירים רבים נראים עשירים בעוד הוריהם חיו בצניעות? לפי המאמר, הדור הקודם חי את ההווה, ואילו היום רבים חיים על הלוואות ומסגרות אשראי ונראים עשירים אך הם משועבדים. שלמה המלך מלמד שלא ראוי למשועבד לנהוג כמושל – שמח בחלקך ולמד מהזקנים.
הלכה
הלכות ברכות: לימון, מציצת פרי ושוקולד, ופירות מרוסקים
פסקי רבנו עובדיה יוסף: לימון מתוק מברכים עליו העץ, הנאכל בדוחק – שהכל, וחמוץ ביותר – אין מברכים. המוצץ פרי בלי ללעוס מברך שהכל, המוצץ שוקולד אינו מברך ברכה אחרונה, ופירות מרוסקים מברכים כברכתם אלא אם נעשו כמשקה.
הלכה
הלכות שבת לבני אשכנז: מלח בסלט, נטילת תרופות ופתיחת עטיפת כדור
הלכות לבני אשכנז: מותר לתת מלח בסלט, אך אסור למלוח ירקות לבדם ולסנן את מימיהם. חולה שאין בו סכנה מותר ליטול תרופות בשבת, ומותר לקרוע עטיפת כדור ולשבור גלולה לשניים.
פנינים ומילתא דבדיחותא
פנינים לפרשת שמות: יגון העשירים, התאונה בסלון, ושאלה וחידה
פנינים קצרים לפרשת שמות: דברי רבי לוי יצחק מברדיטשוב על העשירים הטרודים בכספם, חכמת חיים על גילוי דעות, בדיחה על נהג שנכנס לסלון, ושאלה וחידה לפרשה.
מתוך העלוןבְּרִנָּה יִקְצֹרוּ
מתוך העלון
דבר העורך
השבת אנו מתחילים לקרא את ספר שמות, שנקרא בפי הרמב"ן "ספר הגאלה", או הגלות והגאלה - מכיון שהוא מתאר את תהליך גלות מצרים ואת תהליך הגאלה ממנה, דרך יציאת מצרים,…
מתוך העלון
שמות - תוכן ענייני הפרשה
א. ירידת יעקב ובניו - 70 נפשות למצרים, בני ישראל במצרים ומיתת דור זה.
מתוך העלון
"ויזעקו ותעל שועתם..." (ב', כ"ג) - סיפור
המלכה מריה תרזה ששלטה על העיר פראג, גזרה גזרה קשה על יהודי העיר.
מתוך העלון
"האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית" (ב, ז) - חלב מטמא חלב מטהר
מובא בגמרא (יומא ל"ט.): תנא דבי רבי ישמעאל, עברה מטמטמת לבו של אדם, שנאמר (ויקרא י"א, מ"ג): 'ולא תטמאו בהם ונטמתם בם'. אל תקרי 'ונטמאתם' אלא 'ונטמטם'. תנו רבנן…
מתוך העלון
"וירא בסבלתם..." (ב', י"א)
ספר רבי נחמן מלבסקי ז"ל: בילדותי אבי מורי כנס אספה של כעשרה גבירים כדי לסיע ליהודי שירד מנכסיו. שאלתי אותו: 'אם נגזר מהשמים שפלוני יהיה עני, מה נועיל שנתן לו…
מתוך העלון
"אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה" (ג, ג) - 'תמר דבורה'
מספר הגאון רבי יוסף מישקובסקי: "ידוע ומפרסם הדבר שאצל מרן (רבי אהרן יהודה ליב שטינמן) זצ"ל, הסגלות החשובות ביותר היו התורה ומהמצות. הוא לא בטל בהכרח את השמוש…
מתוך העלון
ותשלח את אמתה... ותפתח ותראהו" (ב, ו)
משה רבנו מנח בתוך תבה ביאור, והנה מגיעה לשם בתיה בת פרעה. לשם מה הגיעה? - בתיה בקשה לרחוץ מגלולי בית אביה. היא לא רוצה להמשיך להיות מצרית, אלא מבקשת להתגיר,…
מתוך העלון
"ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה" (ב', כ"ג) - ספור
חז"ל הקדושים גלו לנו, שאותם מאה וחמשים תינוקות שנשחטו בבקר ובערב, לא היו ראויים לגדל.
מתוך העלוןוקראת לשבת עונג
מתוך העלון
"עד היום הזה"
האם ראה מישהו לאחרונה את מכות מצרים?
מתוך העלון
לאורו נלך
סיפר הרה״ג רבי אמיר קריספל: הרב משאש התבטא פעם בפני: ״תראה את השותי״ם שלי - לפני שהכרתי את הרב עובדיה ואחרי שהכרתי לפני כן הייתי מחמיר מאוד בענייני עגונות,…
מתוך העלון
מטמונים מהפרשה
מבאר רש"י, שאע"פ שכבר מנה אותם בחייהם, חוזר ומונה אותם במיתתן להודיע חבתן שנמשלו לכוכבים.
מתוך העלון
ימי השובבי"ם
מספרים על גביר גדול שהגיע לרבו ושאל אותו: "כמה צדקה צריך אני לתת? מיליון דולרים או אולי שניים או שלושה מיליונים?"…
מתוך העלון
עקשנות (סיום)
במקום להביע עמדות, עדיף לשאול שאלות. למשל: "קורה לך לפעמים שאתה כועס על האחים שלך?". "מתי זה קורה למשל?" "למה זה מכעיס אותך שהוא אומר כך?" "ואיך אתה מגיב?"…