מה זה עלינו לשבח ולמה יורקים?

מה זה

״עלינו לשבח לאדון הכול״ מיוחסת במסורת ליהושע בן נון, ובמקורה היא חלק מתפילת מוסף של ראש השנה, בפתיחת ״מלכויות״. בימי הראשונים נקבעה לומר בסוף כל תפילה – כדי שהאדם יצא מבית הכנסת כשקבלת עול מלכות שמים חקוקה בליבו.

איך אומרים

הרמ״א (או״ח קלב, ב) כותב: ״ואומרים אחר סיום התפילה עלינו לשבח מעומד, ויזהר לאומרו בכוונה, וכשמגיע אל ׳לא יושיע׳ יפסיק מעט קודם שיאמר ׳ואנחנו כורעים׳״. ב״ואנחנו כורעים ומשתחווים ומודים״ נוהגים לכרוע. אחריו אומרים קדיש יתום.

המשפט שהושמט

בנוסח המקורי נאמר ״שהם משתחווים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע״. בסידורים רבים באירופה המשפט הושמט בגלל הצנזורה, ובנוסחים אחרים נשמר. כיום הוא מופיע ברוב הסידורים בארץ ישראל.

למה יורקים

יש נוהגים לירוק – או להעמיד פנים של יריקה – כשאומרים ״להבל וריק״. המנהג מוזכר באחרונים כביטוי של ריחוק מעבודה זרה, על פי הפסוק ״שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו״, ויש שקשרו אותו לכך ש״ריק״ דומה ל״רוק״. אין זה חיוב. רבים מהפוסקים כתבו שבבית הכנסת אין לירוק ממש על הרצפה מפני כבוד המקום, ומי שנוהג כך – יעשה בדרך שאינה מבזה.

כוונה

החלק השני – ״על כן נקווה לך״ – הוא תפילה לתיקון העולם במלכות שדי, שכל בני האדם יכירו בה׳. זה עיקר התוכן: לא שנאה, אלא תקווה.

הנוסח המלא בניקוד: עלינו לשבח – נוסח.