מה המשמעות של ״שמע ישראל״?

הפסוק

״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״ (דברים ו, ד) פותח את הפרשה הראשונה של קריאת שמע, שקוראים פעמיים ביום – ״בשכבך ובקומך״. הרמב״ם (קריאת שמע א, ב) כותב שמקדימים את פרשת שמע ״מפני שיש בה יחוד השם ואהבתו ותלמודו״.

פירוש המילים

״שמע״ – לא רק בשמיעת האוזן, אלא בהבנה ובקבלה: הקשב, הפנם. ״ישראל״ – הפנייה לכל העם, ולפי המדרש גם לישראל סבא, יעקב אבינו, שבניו אמרו לו את הפסוק. ״ה׳ אלוקינו״ – השם המיוחד, שמשמעו נצחיות, הוא האלוקים שלנו, שקיבלנו את מלכותו. ״ה׳ אחד״ – הוא יחיד, ואין בלתו.

פירוש רש״י

רש״י על הפסוק מפרש: ״ה׳ שהוא אלוקינו עתה, ולא אלוקי האומות – הוא עתיד להיות ה׳ אחד, שנאמר: ׳כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה׳׳, ונאמר: ׳ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד׳״. כלומר, הפסוק כולל גם אמונה בהווה וגם תקווה לעתיד, שבו כל העולם יכיר באחדות ה׳.

קבלת עול מלכות שמים

חז״ל קראו לפסוק הזה ״קבלת עול מלכות שמים״. השולחן ערוך (או״ח סא, א) כותב: ״יקרא קריאת שמע בכוונה, באימה וביראה, ברתת וזיע״. ובסימן סג (סג, ד): ״עיקר הכוונה הוא בפסוק ראשון, הלכך אם קרא ולא כיוון לבו בפסוק ראשון – לא יצא ידי חובתו, וחוזר וקורא״.

המנהגים

נוהגים לקרוא את הפסוק הראשון בקול רם, ״כדי לעורר הכוונה״ (סא, ד), ולכסות את העיניים ביד ימין, כדי שלא להסתכל בדבר אחר. מאריכים במילה ״אחד״ – בחי״ת כדי להמליך את ה׳ בשמים ובארץ, ובדל״ת כדי להמליכו בארבע רוחות העולם. אחרי הפסוק אומרים בלחש ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״.

ראו קריאת שמע, קבלת עול מלכות שמים והקיצור בסימן יז.