פרקי אבות

מהם פרקי אבות

מסכת אבות, המוכרת בשם ״פרקי אבות״, היא מסכת בסדר נזיקין שבמשנה, ושונה מכל שאר המסכתות: אין בה דיני ממונות, טומאה וטהרה או הלכות שבת, אלא דברי מוסר, דרך ארץ ותיקון המידות. על מסכת אבות אין גמרא, ומאמריה נאמרו בשמם של חכמים מדורות רבים – מאנשי כנסת הגדולה, דרך הזוגות והלל ושמאי, ועד רבן יוחנן בן זכאי ותלמידיו וחכמי המשנה שאחריהם.

המסכת נפתחת בשלשלת הקבלה: ״משה קבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה״. ר׳ עובדיה מברטנורא מסביר בפירושו למשנה הראשונה, שהמסכת פותחת כך כדי ללמד שגם המידות והמוסרים שבה לא בדו אותם חכמי המשנה מלבם, אלא אף הם נאמרו בסיני. כך כל משנה ומשנה – גם עצה שנשמעת פשוטה, כמו ״הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות״ – היא חלק מן התורה שנמסרה איש מפי איש.

במשנה יש למסכת חמישה פרקים. הפרק השישי, ״פרק קנין תורה״, הוא ברייתא ששנו חכמים ״בלשון המשנה״, ונהגו לצרף אותו למסכת. הוא עוסק כולו במעלת התורה ובלומדיה לשמה, ומונה ארבעים ושמונה דברים שבהם התורה נקנית.

מנהג ישראל לומר פרקי אבות בשבת אחר תפילת מנחה, פרק אחד בכל שבת, החל מהשבת שאחרי פסח. יש קהילות שאומרות אותם בשבתות שבין פסח לשבועות בלבד, ויש – וכן מנהג רוב קהילות אשכנז – שממשיכים בכל שבתות הקיץ עד ראש השנה, וחוזרים על המסכת כמה פעמים; כשאין די שבתות, מצרפים לקראת הסוף שני פרקים בשבת אחת. לפני כל פרק נוהגים לומר ״כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא״ (משנה סנהדרין י, א), ואחריו ״רבי חנניא בן עקשיא אומר״ (משנה מכות ג, טז), ואחריו אומרים קדיש דרבנן.

בעמודים שלפניכם כל משנה מופיעה בניקוד מלא, ולצדה פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא – הפירוש הנלמד ביותר על המשנה – ועוד מפרשים ראשונים ואחרונים: פירוש המשניות לרמב״ם, רש״י, רבינו יונה, תוספות יום טוב, תפארת ישראל, מדרש שמואל, מגן אבות, לחם שמים וביאור הגר״א. בעמוד של כל פרק מוצגות כל המשניות ברצף עם פירוש הברטנורא, ובעמוד של כל משנה – כל המפרשים עליה, ומי הם החכמים הנזכרים בה. כל הנוסחים לקוחים מן הספרייה הפתוחה ספריא, במהדורות שהן נחלת הכלל, ומקור כל נוסח מצוין בתחתית העמוד.

עוד בנושא: ימים מיוחדים בלוח השנה · מדריך השבת · שמונה פרקים לרמב״ם (הקדמתו למסכת אבות, בספריא)