תחנון ונפילת אפיים – שאלות ותשובות
4 שאלות בנושא תחנון ונפילת אפיים, מתוך שאלות ותשובות בהלכות תפילה.
- למה נופלים על הפנים בתחנון ועל איזו יד?
בנפילת אפיים מכסים את הפנים ומטים את הראש, כדרך משה ואהרן שנפלו על פניהם בתפילה. לפי הרמ״א והקיצור, בשחרית כשיש תפילין על יד שמאל מטים על יד ימין, ובמנחה על שמאל. נופלים בישיבה, ורק במקום שיש ספר תורה. בני עדות המזרח אומרים תחנון בלי נפילת אפיים.
- מה זה והוא רחום בשני וחמישי?
״והוא רחום״ הארוך הוא תחנה ארוכה שאומרים בשני ובחמישי בשחרית לפני נפילת אפיים, בנוסח אשכנז וספרד. אומרים אותה בעמידה, בכוונה ובמתינות. הטעם: שני וחמישי הם ימי רצון – משה עלה להר לקבל את הלוחות השניים ביום חמישי וירד ביום שני.
- האם אומרים תחנון כשמתפללים לבד?
כן. מי שמתפלל ביחידות אומר תחנון כרגיל, בימים שבהם הציבור אומר אותו. ההבדל הוא בנפילת אפיים: לפי הרמ״א נופלים על הפנים רק במקום שיש בו ספר תורה, ובמקום אחר אומרים את התחנון בלי לכסות את הפנים. יחיד אינו אומר את ״י״ג מידות״ בנוסח של בקשה כמו הציבור.
- האם אומרים תחנון כשיש חתן או ברית בבית הכנסת?
לא. השולחן ערוך כותב שנהגו שלא ליפול על פניהם בבית החתן, ולא בבית הכנסת ביום מילה, ולא כשיש שם חתן. הרמ״א מוסיף: דווקא כשהברית או החתן באותו בית כנסת. ביום ברית – אין אומרים בשחרית, אבל במנחה אומרים. חתן – כל היום אין אומרים תחנון במקום שהוא מתפלל.