האם מותר לקרוא קריאת שמע בשכיבה או בהליכה?

המקור

במשנה (ברכות א, ג) נחלקו בית שמאי ובית הלל: בית שמאי אומרים שבערב צריך לשכב ובבוקר לעמוד, ״ובשכבך ובקומך״; ובית הלל אומרים ״כל אדם קורא כדרכו, שנאמר ׳ובלכתך בדרך׳״. ההלכה כבית הלל.

להלכה

השולחן ערוך (או״ח סג, א): ״קורא אותה מהלך או עומד או שוכב או רוכב על גבי בהמה או יושב, אבל לא פרקדן – דהיינו שפניו טוחות בקרקע, או מושלך על גבו ופניו למעלה – אבל קורא והוא שוכב על צדו״. ובסעיף ב: ״מי שרוצה להחמיר לעמוד כשהוא יושב ולקרותה מעומד – נקרא עבריין״, כי נראה כבית שמאי.

בהליכה

בסעיף ג: ״היה מהלך בדרך וצריך לקרות קריאת שמע – צריך לעמוד בפסוק ראשון״. עיקר הכוונה בפסוק הראשון (סג, ד), ולכן עוצרים בו. מכאן ואילך אפשר להמשיך ללכת.

ברכב

נוסע ברכב, באוטובוס או ברכבת – קורא כדרכו. נהג – לא יקרא כשנוהג אם הדבר פוגע בריכוז, וטוב שיעצור לפחות לפסוק הראשון כשהדבר בטוח.

כוונה וכבוד

בסעיף ו: בזמן הפרשה הראשונה לא ירמוז בעיניו ולא יקרוץ ולא יראה באצבעותיו, ״שנראה כקורא עראי״. ובסעיף ז – מי שעוסק במלאכה מפסיק ממלאכתו עד שיקרא פרשה ראשונה.

קריאת שמע על המיטה

הרמ״א שם כותב שמי שכבר שוכב על צדו – אינו צריך לקום, ובקריאת שמע שעל המיטה נוהגים לקרוא כשכבר נמצאים במיטה. ראו קריאת שמע על המיטה וכיסוי עיניים בשמע ישראל.