שכחתי על הניסים בשמונה עשרה – חוזרים?

הדין

השולחן ערוך (או״ח תרפב, א) פוסק: ״כל שמונת ימי חנוכה אומר על הניסים בברכת המזון בברכת הארץ, ובתפילה בברכת מודים, ואם לא אמר – אין מחזירין אותו״. הטעם: על הניסים היא תוספת של הודיה מדרבנן, ואינה חלק מעיקר התפילה כמו יעלה ויבוא בראש חודש.

אם נזכר באמצע

השולחן ערוך שם ממשיך: אם נזכר באותה ברכה, כל זמן שלא הזכיר את השם בחתימה – חוזר לומר על הניסים. כלומר, אם נזכר לפני ״ברוך אתה ה׳ הטוב שמך״ – חוזר. אם כבר אמר ״ברוך אתה ה׳״ – גומר את הברכה וממשיך.

להשלים בסוף

הרמ״א שם מביא, לגבי ברכת המזון, שמי ששכח אומר כשמגיע ל״הרחמן״: ״הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיהו...״. האחרונים כתבו שגם בתפילה אפשר לומר זאת בסוף, ב״אלוקי נצור״ לפני ״יהיו לרצון״ האחרון.

בפורים

הדין זהה בפורים: מי ששכח על הניסים בתפילה – אינו חוזר. בפורים יש גם מגילה, שבה עיקר ההודיה והפרסום.

שבת וראש חודש

בסעיף ב נאמר שגם במוסף של שבת ושל ראש חודש בחנוכה מזכירים על הניסים, אף שאין מוסף מיוחד לחנוכה.

ההבדל מיעלה ויבוא

ביעלה ויבוא בראש חודש ובחול המועד – מי ששכח בשחרית ובמנחה חוזר, כי ההזכרה היא חובה. על הניסים – אינו חוזר. ראו שכחתי יעלה ויבוא. ועל ברכת המזון – שכחתי על הניסים בברכת המזון.