מאיזו שעה אפשר להניח תפילין בבוקר?

הזמן

השולחן ערוך (או״ח ל, א): ״זמן הנחתן בבוקר משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת ברחוק ארבע אמות ויכירנו״. זה הזמן שנקרא בלוחות ״משיכיר״, והוא בין עלות השחר לזריחה. כך גם בקיצור (י, ב).

למה לא בלילה

בסעיף ב נאמר: ״אסור להניח תפילין בלילה שמא ישכחם ויישן בהם״. ההנחה מותרת רק ביום, וזמן היום לעניין זה מתחיל ממשיכיר.

מי שצריך לצאת מוקדם

בסעיף ג: ״היה רוצה לצאת לדרך בהשכמה – מניחם, וכשיגיע זמנם ימשמש בהם ויברך״. לכן מי שיוצא לעבודה מוקדם מאוד ויתפלל במקום העבודה או בדרך – יכול להניח לפני משיכיר בלי ברכה, ולברך כשמגיע הזמן. הפוסקים כתבו שעדיף שיניח אחרי עלות השחר.

בחורף ובקיץ

זמן משיכיר משתנה לאורך השנה ולפי המקום, ולכן כדאי לבדוק בלוח המקומי. בחורף הוא מאוחר יחסית, וכשממהרים לעבודה זה יוצר קושי. הפתרון ההלכתי הוא להניח בלי ברכה ולברך כשמגיע הזמן, כפי שנתבאר, ולא לוותר על ההנחה.

עם התפילה

לכתחילה מניחים תפילין לפני התפילה וקוראים בהן קריאת שמע ומתפללים בהן שמונה עשרה. ואם מתפללים ותיקין – בנץ החמה – מניחים ממשיכיר ומתחילים בפסוקי דזמרה כך שמגיעים לשמונה עשרה עם הזריחה.

ראו עד מתי אפשר להניח תפילין, זמני התפילה וזמני היום.