אפשר להתפלל ערבית לפני השקיעה?

המחלוקת הקדומה

במשנה (ברכות ד, א) נחלקו חכמים ורבי יהודה עד מתי זמן מנחה – עד הערב, או עד פלג המנחה. לפי רבי יהודה, מפלג המנחה כבר מתחיל זמן ערבית. הגמרא הכריעה ״דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד״.

להלכה

השולחן ערוך (או״ח רלג, א): ״ועכשיו שנהגו להתפלל תפילת המנחה עד הלילה – אין להתפלל תפילת ערבית קודם שקיעת החמה, ואם בדיעבד התפלל תפילת ערבית מפלג המנחה ולמעלה – יצא, ובשעת הדחק יכול להתפלל תפילת ערבית מפלג המנחה ולמעלה״. הרמ״א שם: ״ולדידן במדינות אלו שנוהגין להתפלל ערבית מפלג המנחה – אין לו להתפלל מנחה אחר כך״.

עקביות

מי שמתפלל ערבית לפני השקיעה – צריך שתפילת המנחה שלו באותו יום תהיה לפני פלג המנחה. אי אפשר להתפלל מנחה ואחריה ערבית באותה שעה, כי זה סותר: אם זה עדיין יום – זמן מנחה; אם זה כבר לילה – זמן ערבית.

קריאת שמע

קריאת שמע של לילה זמנה מצאת הכוכבים. השולחן ערוך (רלה, א) כותב שאם הציבור מקדימים לקרוא קריאת שמע מבעוד יום – יקרא עמהם קריאת שמע וברכותיה ויתפלל עמהם, וכשמגיע הזמן קורא קריאת שמע בלי ברכות. לכן מי שהתפלל במניין מוקדם – חוזר וקורא שמע בלילה (בדרך כלל בקריאת שמע שעל המיטה, אם אומר שלוש פרשיות).

בקיץ ובשבת

בקיץ, כשהלילה מאוחר, מניינים רבים בליל שבת מקבלים שבת מוקדם ומתפללים ערבית מפלג המנחה. מי שעושה כך מוסיף מן החול על הקודש, ומדליקים נרות לפני כן.

ראו פלג המנחה, עד מתי אפשר להתפלל ערבית ולוח הזמנים.