האם צריך לעמוד בזמן אמירת קדיש?

הקדיש

הקדיש הוא תפילה על קידוש שם ה׳ בעולם, ועניית ״אמן יהא שמיה רבה״ היא מן הדברים החשובים ביותר בתפילה. הגמרא (שבת קיט ע״ב) אומרת שהעונה ״אמן יהא שמיה רבה״ בכל כוחו – קורעים לו גזר דינו. השולחן ערוך מביא את דיני העניה באו״ח נו.

דעת הרמ״א

הרמ״א (נו, א) מביא דעה ״שיש לעמוד בקדיש ובשאר דבר שבקדושה״, מקל וחומר מעגלון מלך מואב, שקם מכסאו כששמע דבר ה׳ (שופטים ג, כ). המנהג באשכנז לעמוד בכל קדיש, ולפחות עד ״אמן יהא שמיה רבה... יתברך״.

מנהג הספרדים

לפי מנהג רבים מן הספרדים, על פי האר״י, אין צורך לקום לקדיש. אבל מי שעמד בשעה שהתחיל הקדיש – למשל אחרי ״עלינו״ – לא ישב עד ״אמן יהא שמיה רבה... דאמירן בעלמא״. ויש קדישים מסוימים, כמו הקדיש שלפני ״ברכו״, שנוהגים לעמוד בהם.

קדושה

בקדושה עומדים לכל המנהגים, ומצמידים את הרגליים כמו בשמונה עשרה, כדי להידמות למלאכים, שעליהם נאמר ״ורגליהם רגל ישרה״ (יחזקאל א, ז).

ברכו

ב״ברכו״ – גם הספרדים נוהגים לעמוד, ולפחות לא לשבת אם עמדו. ויש שנוהגים לכרוע.

על הקדיש באבלות – ראו קדיש – מי אומר ומתי. הקיצור (טו) מביא את דיני הקדיש וברכו.