ממתין לבדיקה רבניתעודכן:
האם צריך לעמוד בזמן אמירת קדיש?
לפי הרמ״א והמנהג האשכנזי – עומדים בקדיש, וגם בשאר ״דברים שבקדושה״. לפי מנהג הספרדים – מי שישב כשהתחיל הקדיש אינו צריך לקום, ומי שעמד – נשאר עומד עד ״דאמירן בעלמא״. בקדושה – עומדים לכל המנהגים.
לפי המנהגים
| ספרדים ועדות המזרח | אשכנזים |
|---|---|
| על פי האר״י ופוסקי הספרדים: אין חובה לקום לקדיש; מי שעמד – נשאר עומד עד ״דאמירן בעלמא״. בקדושה ובברכו – עומדים. | לפי הרמ״א: עומדים בכל קדיש ובשאר דברים שבקדושה, ולפחות עד ״יתברך״. |
הקדיש
הקדיש הוא תפילה על קידוש שם ה׳ בעולם, ועניית ״אמן יהא שמיה רבה״ היא מן הדברים החשובים ביותר בתפילה. הגמרא (שבת קיט ע״ב) אומרת שהעונה ״אמן יהא שמיה רבה״ בכל כוחו – קורעים לו גזר דינו. השולחן ערוך מביא את דיני העניה באו״ח נו.
דעת הרמ״א
הרמ״א (נו, א) מביא דעה ״שיש לעמוד בקדיש ובשאר דבר שבקדושה״, מקל וחומר מעגלון מלך מואב, שקם מכסאו כששמע דבר ה׳ (שופטים ג, כ). המנהג באשכנז לעמוד בכל קדיש, ולפחות עד ״אמן יהא שמיה רבה... יתברך״.
מנהג הספרדים
לפי מנהג רבים מן הספרדים, על פי האר״י, אין צורך לקום לקדיש. אבל מי שעמד בשעה שהתחיל הקדיש – למשל אחרי ״עלינו״ – לא ישב עד ״אמן יהא שמיה רבה... דאמירן בעלמא״. ויש קדישים מסוימים, כמו הקדיש שלפני ״ברכו״, שנוהגים לעמוד בהם.
קדושה
בקדושה עומדים לכל המנהגים, ומצמידים את הרגליים כמו בשמונה עשרה, כדי להידמות למלאכים, שעליהם נאמר ״ורגליהם רגל ישרה״ (יחזקאל א, ז).
ברכו
ב״ברכו״ – גם הספרדים נוהגים לעמוד, ולפחות לא לשבת אם עמדו. ויש שנוהגים לכרוע.
על הקדיש באבלות – ראו קדיש – מי אומר ומתי. הקיצור (טו) מביא את דיני הקדיש וברכו.
מקורות – המקור בפנים
- גמרא שבת קיט ע״ב
מהדר אזוזי זוזי דרבנן א"ל במטותא מינייכו לא תחללוניה אמר רבא ואיתימא ר' יהושע בן לוי אפי' יחיד המתפלל בע"ש צריך לומר ויכולו דאמר רב המנונא כל המתפלל בע"ש ואומר ויכולו מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית …
לעיון במקור המלא ← - שולחן ערוך או״ח נו, א, ורמ״א שם
יש לכוין בעניית הקדיש: הגה ולא יפסיק בין יהא שמיה רבא למברך ולענות אותו בקול רם ולהשתדל לרוץ כדי לשמוע קדיש: הגה ויש לעמוד כשעונין קדיש וכל דבר שבקדושה ומי שבא לב"ה ושומע הקהל עונין קדיש עונ' עמהם אע"פ שלא …
לעיון במקור המלא ← - שופטים ג, כ
- קיצור שולחן ערוך טו
אחר ישתבח, אומר השליח צבור חצי קדיש. אין אומרים קדיש וברכו וקדשה ואין קורין בתורה אלא בעשרה אנשים גדולים. ואם לא היו עשרה בשעה שאמרו ישתבח אלא שנשלמו אחר כך, לא יאמר השליח צבור קדיש, כי אין אומרים קדיש אלא …
לעיון במקור המלא ← - משנה ברורה או״ח נו
להרחבה באתר
המשך לקרוא
השאלה הבאה · תפילה
האם מותר להתפלל כשצריך לשירותים?
מי שמרגיש צורך לעשות צרכים – לא יתחיל להתפלל עד שיפנה, גם אם יפסיד תפילה במניין. אם הצורך קל ויכול להתאפק כשיעור הילוך פרסה (כ־72 דקות) – בדיעבד תפילתו תפילה, ויש מקילים לכתחילה. אם התחיל ונעשה הצורך חזק – יש פרטים.
לקריאה