מה זה ויהי נועם ומתי אומרים?

המקור

הרמ״א (או״ח רצה, א) כותב: ״ואומרים ויהי נועם וסדר קדושה באריכות, כדי לאחר סדר קדושה, שאז חוזרים רשעים לגיהנם״. לפי המסורת, הנשמות נחות בשבת, וכל זמן שישראל לא סיימו את התפילה – מתעכבת חזרתן.

למה הפסוק הזה

״ויהי נועם ה׳ אלוקינו עלינו, ומעשה ידינו כוננה עלינו״ (תהילים צ, יז) הוא תפילה על ברכה במעשה ידינו – מתאים לרגע שבו חוזרים לעבודה בימי החול. חז״ל אמרו שבזה בירך משה את ישראל כשסיימו את מלאכת המשכן.

הסדר

אחרי חצי קדיש של ערבית אומרים ״ויהי נועם״, ואחריו תהילים צא – ״יושב בסתר עליון״, מזמור של שמירה. אחר כך ״ואתה קדוש״ – סדר קדושה, ובו פסוקי קדושה עם תרגומם. אחריו קדיש שלם, ואחר כך ״ויתן לך״ – פסוקי ברכה.

מתי לא אומרים

הרמ״א שם כותב: ״ובזמן שאין אומרים ויהי נועם, כגון שחל יום טוב בשבוע – אין אומרים סדר קדושה, אבל אומרים ויתן לך״. הטעם: ״ומעשה ידינו״ – אין ששת ימי מעשה מלאים באותו שבוע. גם בתשעה באב שחל במוצאי שבת יש שינויים.

בבית

מי שמתפלל ערבית של מוצאי שבת ביחיד – אומר גם הוא ויהי נועם ו״יושב בסתר״, וסדר קדושה בלי התרגום כדין יחיד, לפי המנהג.

ראו הכנה למוצאי שבת ואתה חוננתנו.