מה זה ברוך שאמר וישתבח?

המקור

השולחן ערוך (או״ח נא, א): ״אומרים ברוך שאמר קודם פסוקי דזמרה וישתבח לאחריהם״. ובסימן נד, א הוא מסביר שישתבח אינה פותחת ב״ברוך״, ״לפי שהיא סמוכה לברוך שאמר, ששתיהן נתקנו על פסוקי דזמרה – זו לפניהם וזו לאחריהם״.

ברוך שאמר

במסורת נאמר שהברכה נתקנה בידי אנשי כנסת הגדולה על פי פתק שנפל מן השמיים, ויש בה שמונים ושבע מילים, כגימטריה של ״פז״ (ראשו כתם פז). נוהגים לאומרה בעמידה, לאחוז בשתי הציציות שלפניו, ובסוף – ״מהולל בתשבחות״ – לנשקן ולהניחן, כפי שכתב הקיצור (יד, ב).

ישתבח

ישתבח חותמת את פסוקי דזמרה בחמישה עשר לשונות של שבח – ״שיר ושבחה, הלל וזמרה...״ – ונוהגים לאומרה בעמידה. אחריה, בציבור, אומרים חצי קדיש ו״ברכו״.

הפסק

השולחן ערוך (נא, ד): ״צריך ליזהר מלהפסיק בדיבור משיתחיל ברוך שאמר עד סוף שמונה עשרה״, והרמ״א מוסיף: ״ואפילו לצורך מצווה אין לדבר בין ברוך שאמר לישתבח״. בין המזמורים מותר לענות אמן, קדיש וקדושה, ולהשיב שלום מפני הכבוד (נא, ה).

אם איחר

מי שהגיע באיחור ומדלג – אומר לפחות ברוך שאמר, אשרי וישתבח, כי הם החלקים החשובים. ראו הגעתי באיחור – מה מדלגים.

לנשים

נשים שמתפללות שחרית – רבות מהן אומרות גם פסוקי דזמרה עם ברכותיהם, ויש פוסקים שכתבו שאינן חייבות בהם. ראו תפילה לאישה.