איך מתפללים בטיסה – בישיבה או בעמידה?

עמידה בתפילה

שמונה עשרה נקראת ״עמידה״, ומתפללים אותה בעמידה, רגליים צמודות. אבל הגמרא (ברכות ל ע״א) והשולחן ערוך (או״ח צד, ד) מביאים שמי שרכוב על בהמה, ואינו יכול לרדת ולעמוד – מתפלל במקומו, כי כוונה חשובה מעמידה. מכאן למד הפוסקים על אניה, רכבת ומטוס.

במטוס

בטיסה, אם הנוסע יכול לעמוד ליד מושבו בלי להפריע לאחרים, בזמן שאין הוראה לחגור – יעמוד. אם הוא במושב חלון וקשה לצאת, או שהשלט מורה לחגור – יתפלל בישיבה, ובמקום הפסיעות והקידות יעשה ככל שאפשר. רבים מן הפוסקים כתבו שאין לארגן מניין במעברים בזמן שזה מפריע לצוות ולנוסעים, כי זו טרחה לאחרים, ויש בזה חשש של חילול השם.

כיוון

מתפללים לכיוון ירושלים (או״ח צד, א). במטוס, אם אינו יודע את הכיוון – מכוון את לבו לאבינו שבשמיים. אין צורך להסתובב אם הדבר קשה, ושולחן ערוך כותב שמי שאינו יכול לכוון את פניו – יכוון את לבו.

זמני התפילה

בטיסות מזרחה או מערבה הזמנים משתנים מהר. זמן התפילה נקבע לפי המקום שבו נמצא המטוס בשעת התפילה. בטיסת לילה, שבה השחר עולה מוקדם – יש להתפלל שחרית לפי השעה במקום הנוכחי. כדאי לבדוק זמנים מראש.

תפילת הדרך

לפני טיסה אומרים תפילת הדרך, ואחריה – לפי רבים – ברכת הגומל. הרמב״ם מביא את דין המתפלל בדרך בהלכות תפילה פרק ה.