מה זה תיקון חצות?

המקור

השולחן ערוך פותח את הלכות היום (או״ח א, ב): ״המשכים להתחנן לפני בוראו יכוין לשעות שמשתנות המשמרות... שהתפילה שיתפלל באותן השעות על החורבן ועל הגלות רצויה״. ובסעיף ג: ״ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש״. הגמרא (ברכות ג ע״א) מתארת את הקב״ה כביכול שואג בכל משמר ״אוי לבנים שבעוונותיהם החרבתי את ביתי״.

הסדר

הנוסח המקובל נתקן על פי האר״י. ״תיקון רחל״ כולל וידוי, מזמורי צער כמו ״על נהרות בבל״ (תהילים קלז) ו״מזמור לאסף״ (תהילים עט), וקינות. ״תיקון לאה״ כולל מזמורי נחמה ושבח. נוהגים לשבת על הארץ או על כיסא נמוך, ויש שמניחים אפר על המצח.

מתי

הקיצור (א, ה) כותב: ״אם אפשר לו להשכים ולקום בחצות הלילה לערך אז תיקון חצות – מה טוב״. ימים שאין אומרים בהם תיקון רחל – שבתות, ימים טובים, ולפי מנהגים רבים גם ראש חודש וימים שאין אומרים בהם תחנון; אז אומרים תיקון לאה בלבד או מדלגים. בימי בין המצרים כתב הקיצור (קכב, א) ״ראוי לכל ירא שמים לעשות תיקון חצות בכל יום לאחר חצות היום״.

למי

זה מנהג חסידות. מי שקם בחצות ייזהר שלא יפגע בכך בתפילת שחרית ובעבודתו למחרת. העיקר הוא הצער על החורבן והתקווה לגאולה – ולא החובה לקום בכל לילה.

הנוסח המלא: תיקון חצות – נוסח.