מתי אומרים מגן אבות בליל שבת?

המקור

הגמרא (שבת כד ע״ב) מסבירה שחכמים תיקנו שהחזן יחזור ויאמר ברכה ״מעין שבע״ אחרי ערבית של שבת, ״משום סכנה״ – כדי להמתין למי שאיחר, שבתי הכנסת היו בשדה ולא ישאר אדם לבד בחשכה.

מה הנוסח

החזן אומר ״ברוך אתה ה׳ אלוקינו ואלוקי אבותינו... קונה שמיים וארץ״, הציבור והחזן אומרים ״מגן אבות בדברו, מחיה מתים במאמרו...״, והחזן חותם ״אלוקינו ואלוקי אבותינו רצה במנוחתנו... ברוך אתה ה׳ מקדש השבת״. השם ״מעין שבע״ – כי היא מקצרת את שבע הברכות של תפילת השבת.

ביחיד

השולחן ערוך (או״ח רסח, ח): ״ואומר שליח ציבור ברכה אחת מעין שבע, ואין היחיד אומר אותה״. הרמ״א שם: ״מיהו אם היחיד רוצה להחמיר על עצמו – יכול לאומרה בלא פתיחה ובלא חתימה, וכן נוהגין הציבור לאומרה עם שליח ציבור בלא פתיחה וחתימה״.

מתי לא אומרים

בסעיף י: ״אין אומרים ברכה מעין שבע בבית חתנים ואבלים, דליכא טעמא דמאחרין לבוא״ – מניין מזדמן בבית פרטי אינו כבית כנסת. ובסעיף ט: ביום טוב שחל בשבת אין מזכירים יום טוב בברכה. בליל פסח שחל בשבת – לא אומרים אותה כלל, לפי רוב המנהגים.

שומע ויוצא

בסעיף יג נאמר שמי שלא התפלל, או ששכח של שבת, ושמע את ברכה מעין שבע מראש ועד סוף – יצא. ובסעיף יב – אין לדבר בשעה שאומרים ויכולו ובשעה שהחזן אומר את הברכה.

ראו ויכולו בליל שבת וטעיתי בתפילת שבת.