האם אומרים תחנון כשמתפללים לבד?

התחנון אינו תלוי במניין

התחנון שאחרי תפילת העמידה הוא בקשת רחמים אישית, ואינו ״דבר שבקדושה״ שצריך עשרה. לכן גם מי שמתפלל לבדו – בבית, בדרך או בבית חולים – אומר אותו, בימים שאומרים בהם תחנון. הלכות התחנון מובאות בשולחן ערוך (או״ח קלא).

נפילת אפיים

הרמ״א (או״ח קלא, ב) כותב: ״אין נפילת אפים אלא במקום שיש ארון וספר תורה בתוכו, אבל בלא זה אומרים תחינה בלא כיסוי פנים, וכן נוהגים״. ומוסיף שבשעה שהציבור מתפלל, ״אפילו יחיד בביתו אומר תחינה בנפילת אפים״. כלומר, המתפלל בבית בשעה שאין הציבור מתפלל – אומר ״ויאמר דוד… ה׳ אל באפך תוכיחני״ בישיבה, בלי להניח את הראש על היד.

י״ג מידות

בתחנון של ימי שני וחמישי, ובסליחות, אומרים ״ה׳ ה׳ אל רחום וחנון״. יחיד אינו אומר את י״ג המידות כתפילה ובקשה, כי זה דבר שבקדושה; יש האומרים אותן בניגון ובטעמי המקרא, כקורא בתורה. ראו למה נופלים על הפנים בתחנון.

ספרדים

בנוסח הספרדים אומרים וידוי ו״י״ג מידות״ לפני נפילת אפיים, וגם יחיד אומר אותם, אך י״ג מידות בטעמים. נפילת אפיים עצמה נאמרת בישיבה, ורבים מהספרדים אינם מכסים את הפנים כלל, אלא אומרים את מזמור כה בישיבה.

ימים שאין אומרים

ימים שבהם אין אומרים תחנון – ראש חודש, חודש ניסן, חנוכה ועוד – חלים גם על היחיד. אבל הפטור שבא מחמת ״חתן בבית הכנסת״ או ״ברית מילה״ חל רק על מי שמתפלל עמם.