האם מותר להתפלל שמונה עשרה בעיניים פתוחות?

״עיניו למטה״

השולחן ערוך (או״ח צה, ב) כותב: ״צריך שיכוף ראשו מעט, שיהיו עיניו למטה לארץ, ויחשוב כאילו עומד בבית המקדש, ובלבו יכוין למעלה לשמים״. המקור בגמרא (יבמות קה ע״ב): ״המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה״. ההלכה דורשת מבט מושפל, ביטוי של ענווה ועמידה ״כעבד לפני רבו״ (צה, ג).

להתפלל מתוך סידור

מבט מושפל לתוך הסידור מקיים את ״עיניו למטה״. פוסקים רבים כתבו שעדיף להתפלל מתוך הסידור ולא בעל פה, כדי שלא יטעה ושיכוון לכל מילה. לכן אדם שמתפלל בעיניים פתוחות ומבטו בסידור – נוהג כהלכה.

עצימת עיניים

מי שיודע את התפילה היטב ומרגיש שעצימת העיניים עוזרת לו להתרכז – רשאי לעשות כן, וכך נהגו רבים. בספרי קבלה ומוסר מובא שיש מעלה לעצום עיניים בתפילה, ויש מי שהדגיש שלא להסתכל בשום דבר מלבד הסידור. כל אחד יבחר מה שמסייע לכוונתו.

מה אסור

להסתכל מסביב, לעקוב אחר הנעשה בבית הכנסת, לקרוא שלטים או לבדוק את הטלפון – פוגע בתפילה. גם תנועות עיניים ורמזים לאחרים באמצע העמידה אסורים, כי הם הפסק בתפילה.

בבית הכנסת

מי שמתפלל מול חלון או קיר מעוטר – טוב שיפנה מבטו לסידור. כך מתקיים גם ״לבו למעלה״, שהוא העיקר. הגמרא ביבמות מסכמת שצריך את שניהם יחד: עיניים מושפלות בענווה, ולב שפונה כלפי מעלה.

ראו גם מדריך שמונה עשרה.