סגולות במסורת ישראל – מה המקור, ומה כדאי לדעת

מה זו סגולה

המילה ״סגולה״ מופיעה כבר בתורה: ״והייתם לי סגולה מכל העמים״ (שמות יט, ה). פירושה שם אוצר יקר, דבר מיוחד שאין כמותו. בלשון הספרים המאוחרים קיבלה המילה משמעות נוספת: מעשה או אמירה שיש בהם תכונה מיוחדת שאינה מוסברת בדרך הטבע, ובכל זאת הם ״מסוגלים״ לעורר ישועה או ברכה.

חשוב להבין מה הסגולה אינה. היא אינה מכונה שמכניסים לה מעשה ומוציאים ממנה תוצאה, ואינה תחליף לתפילה, למצוות ולהשתדלות. כמעט כל הסגולות המוכרות במקורות הן בעצם מצווה, תפילה, לימוד או זמן של עת רצון – וכוחן בא מכך שהן מקרבות את האדם לבורא. מי שקורא את פרשת המן מתוך הבנה שהמזונות באים מאת ה׳, או מתפלל על ילדיו בערב ראש חודש סיון בדמעות, עושה בראש ובראשונה מעשה של אמונה ותפילה.

איך בחרנו את הסגולות במדריך

בספרות התורנית ובמנהגי הקהילות יש אינספור סגולות, וחלקן עוברות מפה לאוזן בלי שום מקור. במדריך הזה הבאנו רק סגולות שיש להן מקור שאפשר להצביע עליו:

• פסוק – למשל ״צדקה תציל ממות״ (משלי י, ב).
• גמרא ומדרש – למשל סיפורו של רבי מאיר בגמרא (עבודה זרה יח ע״א), שממנו נולד המנהג לומר ״אלהא דמאיר ענני״.
• ספר מוכר – למשל תפילת השל״ה, שחיבר בעל ״שני לוחות הברית״.
• מנהג נפוץ – מנהג שנדפס בספרים ובסידורים רבים ונוהגים בו בקהילות רבות, גם כשאין לו מקור קדום מפורש. במקרים כאלה כתבנו במפורש ״מנהג נפוץ״, ולא ייחסנו אותו לאדם או לספר.

סגולה שלא מצאנו לה מקור ברור – לא הבאנו. וכאשר עלון שבת מהעלונים שבאתר הביא סגולה, ציינו את שם העלון והגיליון כפי שנדפסו, וקישרנו למאמר המלא.

מה לא תמצאו כאן

לא תמצאו כאן הבטחות, ״בדוק ומנוסה״ או מספרי הצלחה. לא תמצאו בקשה לתרום, לשלם, לקנות קמיע או ליצור קשר עם מישהו כדי ״להפעיל״ סגולה. מסורת ישראל אינה תולה ישועה בתשלום, ומי שמבקש כסף תמורת הבטחה לישועה – אינו מייצג אותה. גם לא תמצאו כאן עצה רפואית: הסגולות, התפילות והתהילים באים לצד הטיפול הרפואי ולא במקומו, וכך מורים כל גדולי ישראל.

ומה עם סגולה ששמעתם עליה ואינה מופיעה כאן? ייתכן שיש לה מקור שלא הבאנו, וייתכן שאין. הדרך הנכונה היא לשאול רב שאתם סומכים עליו – מה מקורה, והאם היא מתאימה למנהג שלכם. ובינתיים, תפילה בלשונכם תמיד מתאימה, בכל זמן ובכל מצב.

הסגולות לפי נושאים

[פרנסה](/segulot/parnasa) – פרשת המן, שירת הים, כוונה ב״פותח את ידך״, פיטום הקטורת, כבוד שבת ומעשר.

[זיווג](/segulot/zivug) – שיר השירים ארבעים יום, ארבעים יום בכותל, תפילה בט״ו באב ובשביעי של פסח, ומזמורים שהובאו בעלונים.

[רפואה](/segulot/refua) – תפילה על החולה, מי שברך, תהילים לרפואה וביקור חולים – תמיד לצד הטיפול הרפואי.

[ילדים, פריון ולידה](/segulot/yeladim) – תפילת השל״ה בערב ראש חודש סיון, תפילה בקבר רחל אמנו, הדלקת נרות שבת ותפילת חנה.

[שמירה והצלה](/segulot/shmira) – מזוזה, צדקה, קריאת שמע על המיטה, נטילת ידיים ונר לרבי מאיר בעל הנס.

[הצלחה ולימוד](/segulot/hatzlacha) – תפילת רבי נחוניא בן הקנה, חזרה על הלימוד ו״יגעת ומצאת״.

[זמנים מסוגלים בשנה](/segulot/zmanim) – ערב ראש חודש, ברכת האילנות בניסן, תפילה על אתרוג בט״ו בשבט, ל״ג בעומר, ערב ראש חודש סיון והושענא רבה.

[תהילים לפי בקשה](/segulot/tehillim) – מזמורים שנהוג לומר בעת צרה, לרפואה, בדרך ולהודיה, ופרק שירה.

שלוש שאלות לפני שמקיימים סגולה

1. מה המקור? סגולה טובה אפשר לייחס לפסוק, לגמרא, לספר ידוע או למנהג מוכר. אם אין לה שום מקור, ומי שמספר עליה אינו יודע מאין היא – כדאי להיזהר.
2. האם היא מתנגשת בהלכה? סגולה אינה דוחה שום דין. אם היא כרוכה בנדר, בחילול שבת, בדחיית תפילה או בהזנחת טיפול רפואי – ההלכה קודמת.
3. האם מבקשים ממני כסף? הסגולות שבמקורות מקיימים בעצמנו. מי שמתנה ישועה בתשלום – זו כבר אינה מסורת ישראל.

סגולות מן העלונים

עלוני השבת שבאתר, ובמיוחד העלון ״תורה וחסד – בית זכריה״, מביאים בסוף רבים מהגיליונות ״סגולה לשבוע״ – לפרנסה, לזיווג, לשמירה או לזמן מסוים בשנה – בשם ספרים וצדיקים. בכל עמוד נושא הבאנו מבחר מהן, בציטוט קצר או בתיאור, עם שם העלון והגיליון כפי שנדפסו, וקישור למאמר המלא. את המקור שצוין שם יש לייחס לעלון ולספר שהוא מביא, ולא למערכת האתר.

סגולה ותפילה: מה העיקר

חז״ל לימדו ש״ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם: צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי מעשה״ (ראש השנה טז ע״ב). שלושה מהם – צדקה, תפילה ותשובה – עומדים ביסוד כמעט כל סגולה. לכן כשמקיימים סגולה, כדאי לעשות אותה בכוונה ובתפילה, ולא כטקס חיצוני. ומי שאין לו כוח לסגולות – יתפלל בלשונו, בשפה שהוא מבין. ״קרוב ה׳ לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת״ (תהילים קמה, יח).

כדאי גם לזכור שסגולה אינה דוחה הלכה. אם סגולה מסוימת מתנגשת עם דין – למשל בשבת, בזמני תפילה או בדיני נדרים – ההלכה קודמת, ובמקרה של ספק שואלים רב. ומאחר שהמנהגים שונים מקהילה לקהילה, אין חובה לקיים סגולה שאינה נהוגה במשפחתכם.