פסוקי דזמרה וסדר – שאלות ותשובות
11 שאלות בנושא פסוקי דזמרה וסדר, מתוך שאלות ותשובות בהלכות תפילה.
- הגעתי באיחור לתפילה במניין – מה מדלגים כדי להתפלל עם הציבור?
מי שהגיע כשהציבור כבר בפסוקי דזמרה, ואם יתפלל כסדר לא יספיק לעמוד עם הציבור בשמונה עשרה – מדלג על חלקים מפסוקי דזמרה. החלקים החשובים שלא מדלגים: ״ברוך שאמר״, ״תהילה לדוד״ (אשרי) ו״ישתבח״. ברכות השחר אפשר לומר אחרי התפילה, חוץ מברכות התורה.
- האם מותר לענות ״אמן״ או קדיש באמצע התפילה?
תלוי באיזה חלק נמצאים. בפסוקי דזמרה מותר לענות אמן, קדיש וקדושה. בקריאת שמע וברכותיה – מותר רק בין הפרקים או בדברים החשובים ביותר (אמן יהא שמיה רבה, קדושה, ברכו). בשמונה עשרה – אסור להפסיק כלל, אלא מקשיבים ושותקים.
- מה זה פיטום הקטורת ולמה אומרים אותו?
פיטום הקטורת הוא פרשת הקטורת מהתורה וברייתא מהגמרא שמפרטת את אחד עשר הסממנים שהקטירו בבית המקדש. אומרים אותו בשחרית, בפרשיות הקרבנות שלפני פסוקי דזמרה, ורבים אומרים אותו גם בסוף התפילה. בנוסח עדות המזרח נוהגים לאומרו גם לפני מנחה. האמירה באה במקום הקטרת הקטורת שבמקדש.
- מה זה מודה אני ומתי אומרים?
״מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך״ – אומרים מיד כשמתעוררים בבוקר, עוד במיטה ולפני נטילת ידיים. מותר לאומרה כשהידיים אינן נטולות, כי אין בה שם ה׳. אישה אומרת ״מודָה אני״. זו ההודיה הראשונה של היום על החזרת הנשמה.
- מה זה עלינו לשבח ולמה יורקים?
״עלינו לשבח״ היא תפילה שאומרים בסוף כל תפילה, בעמידה, ובה מכריזים על מלכות ה׳ ועל ייחודו של עם ישראל. יש נוהגים לירוק כשאומרים ״שהם משתחווים להבל וריק״ – מנהג של ביזוי עבודה זרה, שאינו מן הדין. רבים נמנעים מכך בבית הכנסת מפני כבוד המקום.
- מה זה תפילת אנא בכח ומתי אומרים?
״אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה״ היא תפילה קצרה של שבע שורות, שבכל אחת שש מילים, ומיוחסת במסורת לרבי נחוניא בן הקנה. ראשי התיבות שלה יוצרים את השם בן ארבעים ושתיים אותיות. אומרים אותה אחרי פרשיות הקרבנות בשחרית, בקבלת שבת לפני ״לכה דודי״, בספירת העומר ובקריאת שמע שעל המיטה.
- מה זה תיקון חצות?
תיקון חצות הוא סדר של קינות ותפילות על חורבן בית המקדש והגלות, שאומרים אחרי חצות הלילה. יש בו ״תיקון רחל״ – קינות ומזמורי צער, ו״תיקון לאה״ – מזמורי נחמה ותקווה. זו מידת חסידות ולא חובה, ורבים נוהגים בה בעיקר בימי בין המצרים, אחרי חצות היום.
- מה זה שיר של יום?
שיר של יום הוא המזמור מתהילים שהלויים שרו בבית המקדש בכל יום בשבוע. אומרים אותו בסוף שחרית: ביום ראשון מזמור כד, בשני מח, בשלישי פב, ברביעי צד, בחמישי פא, בשישי צג ובשבת צב. פותחים ״היום יום ראשון בשבת שבו היו הלויים אומרים בבית המקדש״.
- מה זה ברוך שאמר וישתבח?
״ברוך שאמר״ ו״ישתבח״ הן שתי הברכות שעוטפות את פסוקי דזמרה: ברוך שאמר לפניהם וישתבח אחריהם. ״ברוך שאמר״ אומרים בעמידה ואוחזים בציציות. מתחילת ברוך שאמר ועד סוף שמונה עשרה אסור להפסיק בדיבור, ואפילו לצורך מצווה אין לדבר בין ברוך שאמר לישתבח.
- מה זה קורבנות בשחרית ולמה אומרים אותם?
לפני פסוקי דזמרה אומרים פרשיות מהתורה על הקרבנות – פרשת התמיד, הקטורת, ״איזהו מקומן״ וברייתא ״רבי ישמעאל״ – במקום הקרבנות שהקריבו בבית המקדש. חז״ל לימדו שהעוסק בתורת הקרבן כאילו הקריב. אומרים אותן רק ביום, ויש נוהגים להוסיף פרשת העקדה והמן.
- למה אומרים אשרי שלוש פעמים ביום?
הגמרא אומרת: ״כל האומר תהילה לדוד בכל יום שלוש פעמים – מובטח לו שהוא בן העולם הבא״, כי המזמור בנוי באלף־בית ויש בו ״פותח את ידך״. לכן אומרים אותו פעמיים בשחרית – בפסוקי דזמרה ולפני ״ובא לציון״ – ופעם בתחילת מנחה. בפסוק ״פותח את ידך״ צריך לכוון במיוחד.