האם צריך לומר ברוך ה׳ לעולם בערבית?

מה זה

אחרי ״השכיבנו״ ו״שומר עמו ישראל לעד״, בנוסח אשכנז בחוץ לארץ, אומרים ״ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן״ – אוסף פסוקים, ואחריו ברכת ״יראו עינינו וישמח ליבנו״ שחותמת ״המלך בכבודו תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד״.

הטעם

הראשונים כתבו שבבבל, בימי הגאונים, בתי הכנסת היו בשדות והאנשים פחדו להישאר מאוחר. לכן קיצרו את ערבית ואמרו פסוקים עם שמונה עשרה אזכרות של שם ה׳ במקום שמונה עשרה ברכות, כדי שיוכלו ללכת לביתם ולהתפלל שם. אחר כך המנהג נשאר.

בלי הפסק

השולחן ערוך (או״ח רלו, ב): ״אין לספר בין גאולה דערבית לתפילה, ואף הנוהגים לומר שמונה עשרה פסוקים ויראו עינינו – אין להפסיק בין יראו עינינו לתפילה״. ובסעיף ד: אחרי ״שומר עמו ישראל״ אומר אמן אחר ברכת עצמו, ״ולא יענה אמן אחר ברכת המלך בכבודו״.

בארץ ישראל

בארץ ישראל רוב הקהילות, כולל רבים מבני אשכנז, אינן אומרות ״ברוך ה׳ לעולם״, כי לא היה צורך בתקנה הזאת, ורצו לסמוך גאולה לתפילה. מנהג הגר״א היה שלא לאומרו. יש קהילות אשכנזיות בארץ שאומרות כמנהג חוץ לארץ.

שבת ויום טוב

גם בחוץ לארץ אין אומרים ״ברוך ה׳ לעולם״ בליל שבת וביום טוב, כי אז אין חשש כמו בימות החול. ובמוצאי שבת – יש מנהגים שונים.

ראו נוסח אשכנז, ספרד ועדות המזרח וסמיכת גאולה לתפילה.