צדקה, מעשר וחסד – המדריך למצוות הנתינה

צדקה, מעשר וחסד – מה ההבדל

התורה מצווה: ״פתוח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאביונך בארצך״ (דברים טו, יא), ומזהירה: ״לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון״ (שם, ז). המילה ״צדקה״ באה מ״צדק״: בעיני התורה הנתינה לעני אינה טובה שעושים לו, אלא דבר ישר ונכון. הכסף שבידינו הופקד אצלנו, וחלק ממנו שייך מלכתחילה למי שחסר לו.

מעשר כספים הוא המידה הקבועה של הצדקה – עשירית מההכנסות שמופרשת לעניים ולמטרות של מצווה. הוא הופך את הצדקה מנתינה מזדמנת להרגל קבוע, שלא תלוי במצב הרוח או בבקשה שהגיעה במקרה.

גמילות חסדים רחבה יותר. חכמים אמרו (סוכה מט ע״ב) שהיא גדולה מן הצדקה בשלושה דברים: צדקה נעשית בממון, וגמילות חסדים בגוף ובממון; צדקה ניתנת לעניים, וחסד גם לעשירים; צדקה היא לחיים, וחסד גם למתים. מי שמבקר חולה, מארח אורח או מלווה אבל – גומל חסד, גם אם לא הוציא שקל.

כמה נותנים: מעשר, חומש ומה שביניהם

בשולחן ערוך (יורה דעה סימן רמט) מובא ששיעור הצדקה למי שידו משגת הוא עד חומש מנכסיו – וזו מצווה מן המובחר; עשירית היא מידה בינונית; ופחות מכך – ״עין רעה״. מכאן המנהג הרווח להפריש מעשר כספים, ויש המהדרים בחומש.

האם מעשר כספים הוא חובה גמורה או מנהג? בשאלה הזאת יש דעות שונות בפוסקים, והן מוצגות במאמר מעשר כספים – חובה או מנהג. שאלה מעשית נפוצה עוד יותר היא ממה מחשבים – מהברוטו, מהנטו, אחרי הוצאות העסק או לפניהן – וגם בה יש כמה שיטות, שמובאות במאמר מעשר מברוטו או מנטו. הגבול העליון והטעם שלו מוסברים במאמר חומש – מה זה ולמה לא יותר.

את החשבון עצמו – כמה מגיע, כמה כבר נתתם וכמה נותר – אפשר לעשות במחשבון מעשר כספים. המחשבון רק מחשב אחוזים, והמאמרים כאן מסבירים את השאלות ההלכתיות שמאחורי המספרים.

למי נותנים ובאיזה סדר

לא כל הוצאה טובה נחשבת מעשר. העיקר הוא עניים ותלמוד תורה, ויש מצוות ומטרות שאפשר לתת להן לפי רוב הפוסקים, ויש שאסור לשלם מהן – למשל מצוות שאדם חייב בהן ממילא. הפירוט, כולל השאלות הרגישות על תמיכה בילדים ובהורים, נמצא במאמר למי מותר לתת מעשר.

כשיש יותר מבקשות מאשר אפשרויות, ההלכה קובעת סדר: קרובים קודמים, ״עניי עירך קודמים״, ועניי ארץ ישראל קודמים לעניי חוץ לארץ. זה לא אומר שלא נותנים לאחרים, אלא שיש סדר. על כך במאמר סדר העדיפויות בצדקה.

איך נותנים: המעלות וכבוד העני

הרמב״ם מונה שמונה מעלות בצדקה, מהנותן בעצב ועד מי שמחזיק את העני כך שלא יצטרך לבריות כלל – בהלוואה, בשותפות או במציאת עבודה. הרשימה המלאה מובאת במאמר שמונה מעלות הצדקה לפי הרמב״ם.

חוט אחד עובר בכל המעלות: לשמור על כבודו של המקבל. לכן נתינה בסתר משובחת, ולכן גם מי שאינו יכול לתת – יכול לפחות לדבר בנחת ולא לבייש. על כך במאמר צדקה בסתר ומתן בכבוד.

גמילות חסדים: הלוואה, אורחים, חולים ואבלים

הלוואה היא אחת הדרכים המכובדות ביותר לעזור: היא שומרת על כבוד הלווה ולעיתים מונעת ממנו ליפול לעוני. מכאן גם קופות הגמ״ח, שמלוות כסף או משאילות חפצים בלי תמורה. מה שחשוב לדעת – ובעיקר איסור הריבית – במאמר הלוואה בלי ריבית וגמ״ח.

הכנסת אורחים היא מצוותו של אברהם אבינו, וביקור חולים הוא מצווה שהתורה עצמה מלמדת, כשהקב״ה ביקר את אברהם אחרי המילה. מצווה גדולה נוספת היא ניחום אבלים – והכללים שלה, מה אומרים ואיך מתנהגים בבית האבל, מוסברים במאמר ניחום אבלים שבמדריך האבלות.

החסד מתחיל בבית

קל לפעמים לגמול חסד עם זרים ולשכוח את הקרובים ביותר. ההלכה מזכירה שהחסד מתחיל בבית: בין בני הזוג, כלפי הילדים, וכלפי ההורים – במצוות כיבוד אב ואם. היסודות מוסברים במאמר חסד בתוך המשפחה וכיבוד הורים, ואת השמחות והאירועים שבחיי המשפחה – מהברית ועד החתונה והבית החדש – תמצאו במעגל החיים.

נתינה אחראית

מצוות הצדקה לא מחייבת לתת לכל מי שמבקש בלי לבדוק. כשנותנים סכום משמעותי לגוף מסודר, ראוי לברר שהכסף מגיע למטרה שלשמה ניתן. במאמר תרומה למוסדות – מה לבדוק יש רשימת בדיקה פשוטה, בלי להמליץ על גוף מסוים.

עם זאת, לעני שמבקש אוכל לא עושים חקירות, ומי שאינו יכול לתת – לא דוחה בפנים זועפות. האיזון בין זהירות לבין רחמים הוא חלק מהמצווה עצמה.

זמנים מיוחדים לצדקה

יש זמנים שבהם נוהגים להרבות בצדקה: לפני הדלקת נרות שבת, לפני התפילה, בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה, ובערב יום כיפור. המנהגים מוסברים במאמר צדקה לפני שבת ובערב ראש השנה. בפורים יש מצווה מיוחדת של נתינה לעניים, עם דינים משלה – ראו מתנות לאביונים במדריך החגים.

למי שרוצה להתחיל

לא חייבים להתחיל מהמספר המלא. רבים מתחילים בסכום קבוע וקטן בכל חודש, או בהפרשה מכל משכורת, ומגדילים בהדרגה. מומלץ לקבל את ההנהגה ״בלי נדר״, כדי שלא תהפוך להתחייבות של נדר, ולנהל רישום פשוט של ההכנסות והנתינות – את החשבון אפשר לעשות במחשבון המעשר.

וחשוב לזכור: גם מי שאין לו כסף פנוי שותף במצוות החסד. זמן, הקשבה, ביקור, טלפון לאדם בודד – כל אלה גמילות חסדים לכל דבר.