פסח – שאלות ותשובות
47 שאלות בנושא פסח, מתוך שאלות ותשובות בהלכות חגים ומועדים.
- האם מותר לאכול מצה בערב פסח?
אסור לאכול מצה בכל יום ערב פסח, כדי שיאכלו את המצה בלילה בתיאבון ויהיה ניכר שהיא לשם מצווה. רבים נוהגים להימנע ממצה כבר מראש חודש ניסן, ויש מ־30 יום לפני פסח. מצה עשירה (מצה מתוקה או עוגיות מקמח מצה) – מותר עד שעה עשירית ביום, לפי השולחן ערוך.
- מצאתי חמץ בפסח – מה עושים?
חמץ שנמצא בחול המועד – מוציאים אותו ושורפים מיד. חמץ שנמצא ביום טוב – אסור לטלטל אותו, ולכן מכסים אותו בכלי עד מוצאי החג ואז שורפים. חמץ שנמכר לגוי במכירת חמץ – אין נוגעים בו. ויש פרטים מתי מברכים על הביעור.
- האם צריך לנקות את הרכב לפסח?
כן. רכב הוא מקום שמכניסים אליו חמץ – פירורים, חטיפים, בקבוקים – ולכן צריך לנקות ולבדוק אותו לפני פסח, כמו כל חדר בבית. בודקים בליל י״ד ניסן, או קודם בצמוד לניקוי, ומבטלים את החמץ. מושבי ילדים ומקומות נסתרים – לבדוק בעיון.
- עד מתי מותר לאכול חמץ בערב פסח?
בערב פסח מותר לאכול חמץ עד סוף השעה הרביעית של היום, בשעות זמניות. מתחילת השעה החמישית אסור לאכול, אבל מותר ליהנות ולמכור לגוי. בסוף השעה החמישית שורפים ומבטלים את החמץ, ומתחילת השעה השישית הוא אסור בהנאה. השעות המדויקות – לפי לוח הזמנים.
- מה זה מצה שמורה ולמה היא יקרה?
מצה שמורה היא מצה שהחיטה שלה נשמרה ממגע מים – משעת הקצירה או לפחות משעת הטחינה – ונאפתה בכוונה לשם מצוות מצה. מצוות אכילת מצה בליל הסדר צריכה להיות ממצה שמורה. היא יקרה בגלל ההשגחה הצמודה מהשדה ועד התנור, ולעיתים גם כי נאפית ביד.
- האם אשכנזייה שהתחתנה עם ספרדי אוכלת קטניות בפסח?
לפי רוב הפוסקים, אישה שנישאה נוהגת כמנהגי בעלה, ולכן אשכנזייה שהתחתנה עם ספרדי אוכלת קטניות בפסח כמנהג הספרדים, וספרדייה שהתחתנה עם אשכנזי – נמנעת. השינוי חל מהחתונה, ואין צורך בהתרת נדרים. כשהמנהג של הבעל עצמו אינו ברור – שואלים רב.
- האם אפשר לשתות מיץ ענבים בארבע כוסות?
רוב פוסקי זמננו כתבו שמיץ ענבים כשר לארבע כוסות, כי הוא ״פרי הגפן״ ומברכים עליו ״בורא פרי הגפן״. אבל לכתחילה מצווה לשתות יין, שיש בו חירות ושמחה. מי שיין מזיק לו, ילדים, ומי שצריך לנהוג – שותים מיץ ענבים, או יין מהול במיץ.
- למה מסבים בליל הסדר ועל איזה צד?
בליל הסדר אוכלים ושותים בהסבה – נשענים על הצד – כדרך בני חורין, זכר ליציאה לחירות. מסבים על צד שמאל, גם מי שהוא שמאלי. מסבים בשתיית ארבע הכוסות ובאכילת המצה, הכורך והאפיקומן. מי ששכח להסב במצה – חוזר ואוכל בהסבה.
- מה זה אפיקומן ועד מתי אוכלים אותו?
האפיקומן הוא כזית מצה שאוכלים בסוף הסעודה, זכר לקורבן הפסח שנאכל על השובע. אוכלים אותו בהסבה, בלי ברכה, ולכתחילה לפני חצות הלילה, כזמן אכילת קורבן הפסח. אחרי האפיקומן לא אוכלים דבר, כדי שטעם המצה יישאר בפה. גם ההלל – לכתחילה לפני חצות.
- כמה זמן אחרי פסח לא קונים חמץ בחנות?
חמץ של יהודי שהיה ברשותו בפסח ולא נמכר – אסור בהנאה לעולם, גם אחרי החג. לכן אחרי פסח קונים חמץ רק בחנויות שמכרו את החמץ שלהן כדין, או שהן בבעלות גוי. בחנות של יהודי שלא מכר – נמנעים עד שמתחלף המלאי, בדרך כלל כמה שבועות.
- האם אפשר לנקות לפסח בלי לנקות כל הבית?
כן. החובה בפסח היא להוציא חמץ מהבית – לא לעשות ניקיון אביב. צריך לבדוק ולנקות כל מקום שמכניסים בו חמץ, ואת המטבח להכשיר לפסח. מקומות שלא נכנס אליהם חמץ – אינם צריכים ניקוי. פירורים קטנים שאינם ראויים לאכילה מתבטלים בביטול חמץ.
- מתי מוכרים חמץ ומי מוכר?
את החמץ שרוצים לשמור מוכרים לגוי לפני פסח, באמצעות רב שמקבל ייפוי כוח מכל אחד ומוכר בשם כולם. ממלאים את הטופס בימים שלפני פסח – בבית הכנסת, ברבנות או באתר מוכר – ועד ערב פסח בבוקר. אחרי החג הרב קונה בחזרה, ומחכים לפני שמשתמשים.
- למה אוכלים מצה בפסח?
אוכלים מצה בפסח כי התורה ציוותה ״בערב תאכלו מצות״, זכר לכך שבני ישראל יצאו ממצרים בחיפזון, ״ולא יכלו להתמהמה״, והבצק לא הספיק להחמיץ. המצה היא גם ״לחם עוני״ – זכר לעבדות – וגם לחם של חירות. בליל הסדר אכילת כזית מצה היא מצוות עשה מן התורה.
- מה זה מימונה ומאיפה המנהג?
המימונה היא חגיגה שנוהגים בה יהודי מרוקו ובני קהילות צפון אפריקה במוצאי שביעי של פסח (ובחוץ לארץ – במוצאי היום השמיני): פותחים את הבית, מגישים מופלטה ומיני מתיקה ומברכים זה את זה. זהו מנהג קהילתי, לא הלכה, ויש לו כמה טעמים במסורת.
- מה זה פסח שני?
פסח שני, י״ד באייר, הוא ההזדמנות שנתנה התורה למי שהיה טמא או בדרך רחוקה בפסח – להקריב את קרבן הפסח חודש אחר כך. היום אין בו מצווה מעשית, אבל נוהגים לא לומר תחנון, ויש שאוכלים בו מצה לזכר הקרבן, ונאמר עליו ש״אין דבר אבוד״.
- מה זה שביעי של פסח וקריעת ים סוף?
שביעי של פסח הוא יום טוב מהתורה, היום האחרון של פסח בארץ ישראל. לפי המסורת בו נקרע ים סוף, ולכן קוראים בתורה את שירת הים. אומרים בו חצי הלל, ואין מברכים ״שהחיינו״ בקידוש, כי אינו חג חדש אלא סיומו של חג הפסח.
- מצה מכונה או מצה עבודת יד – מה עדיף?
שתיהן כשרות לפסח כשיש הכשר מהודר. לגבי מצת מצווה של ליל הסדר נחלקו פוסקי הדורות האחרונים: יש שהעדיפו מצת יד, שנעשית ״לשם מצווה״ בידי אדם, ויש שהעדיפו מצת מכונה, שבה פחות חשש חימוץ. מרבית הפוסקים היום מתירים את שתיהן, וכל אחד ימשיך במנהג משפחתו.
- ערב פסח שחל בשבת – מה עושים?
כשערב פסח חל בשבת, בודקים חמץ בליל חמישי, שורפים ביום שישי, ומשאירים רק מעט חמץ לסעודות השבת – שנאכל עד סוף זמן אכילת חמץ בשבת בבוקר. את השאריות מבטלים ומשליכים לאסלה. סעודה שלישית עושים בפירות, בשר או דגים, בלי מצה.
- איך מכשירים מיקרוגל לפסח?
רבים מפוסקי זמננו התירו להכשיר מיקרוגל לפסח: מנקים היטב, לא משתמשים בו 24 שעות, ומרתיחים בו כוס מים עד שהתא מתמלא אדים. את הצלחת המסתובבת מחליפים או מכסים. יש מחמירים שלא להכשיר כלל, ומקובל גם להשתמש בו רק עם כיסוי כפול.
- איך מכשירים תנור לפסח?
תנור ביתי מכשירים לפסח לפי רוב פוסקי זמננו כך: מנקים היטב, ממתינים עשרים וארבע שעות, ומפעילים בחום הגבוה ביותר כשעה. תנור בפירוליזה (ניקוי עצמי) – מועיל כליבון. את התבניות והרשתות מחליפים או מכשירים בנפרד. יש מחמירים שאינם מכשירים תנור כלל.
- מה זה ביעור חמץ ועד מתי צריך לשרוף?
ביעור חמץ הוא שריפת החמץ שנמצא בבדיקה ושנשאר אחרי האכילה, בערב פסח בבוקר. צריך לסיים לשרוף לפני סוף השעה החמישית של היום (שעות זמניות), ואחר כך אומרים ״כל חמירא״ בפעם השנייה. משעה שישית החמץ אסור בהנאה מדאורייתא. את הזמן המדויק בודקים בלוח הזמנים המקומי.
- איך מכינים חרוסת ולמה היא בליל הסדר?
חרוסת היא ממרח עבה מפירות שנמשלה בהם כנסת ישראל – תפוחים, תאנים, אגוזים, רימונים ושקדים – עם מעט יין אדום ותבלינים. היא זכר לטיט שעבדו בו ישראל במצרים. טובלים בה את המרור, ומנערים אותה כדי שלא יתבטל טעם המרור.
- האם מותר לאכול מצה עשירה בפסח?
לפי השולחן ערוך מותר לאכול בפסח מצה עשירה – שנילושה במי פירות בלי מים – כי היא אינה מחמיצה; אבל אין יוצאים בה מצוות מצה בליל הסדר. מנהג אשכנז שלא לאכול מצה עשירה כלל בפסח, חוץ מלחולה או לזקן שצריך.
- מה מברכים על הכוס הראשונה בליל הסדר?
על הכוס הראשונה מקדשים קידוש של יום טוב: ״בורא פרי הגפן״, ברכת ״אשר בחר בנו״ עם ״חג המצות הזה זמן חירותנו״, ו״שהחיינו״. בשבת מוסיפים ״ויכולו״ ונוסח שבת. במוצאי שבת מוסיפים הבדלה – ״יקנה״ז״. שותים בהסבה, לפחות רוב רביעית.
- מה זה קמחא דפסחא?
קמחא דפסחא (״קמח של פסח״), או ״מעות חיטים״, היא צדקה שנותנים לפני פסח לעניי העיר, כדי שיוכלו לקנות מצות וצורכי החג. הרמ״א כותב שכל מי שגר בעיר שנים עשר חודש – חייב לתת לזה. היום נותנים בדרך כלל דרך קופות צדקה וגמ״חים.
- מה זה שרויה (גברוקטס) ולמה יש שלא אוכלים?
״שרויה״ (ביידיש: גברוקטס) היא מצה שבאה במגע עם מים – כמו קניידלך או מצה בריי. מעיקר הדין מותר, כי מצה אפויה אינה מחמיצה עוד. חסידים רבים נוהגים להחמיר, מחשש שנשאר במצה מעט קמח שלא נאפה היטב. רוב הקהילות אוכלות שרויה.
- מה עושים בכוס של אליהו ובפתיחת הדלת בליל הסדר?
אחרי ברכת המזון, כשמוזגים את הכוס הרביעית, נוהגים לפתוח את דלת הבית ולומר ״שפוך חמתך״ – לזכר ש״ליל שימורים״ הוא, ובאמונה בגאולה. רבים נוהגים למזוג גם ״כוס של אליהו״, כביטוי לתקווה שאליהו יבשר את הגאולה. אלו מנהגים, ואין בהם ברכה.
- האם אומרים תחנון בחודש ניסן?
לא. בכל חודש ניסן אין אומרים תחנון, ואין מספידים ואין מתענים, כי ברוב הימים הם ימי חג – בהם הקריבו הנשיאים את קרבנותיהם בחנוכת המשכן, ואחר כך פסח. גם ״צידוק הדין״ ו״למנצח״ אין אומרים, ונהגו שלא להתענות בו כלל, חוץ מתענית חלום ותענית בכורות.
- האם מותר להאכיל חיות מחמד במזון חמץ בפסח?
לא. אסור להאכיל בפסח חמץ גם לבעלי חיים – ״אסור להאכיל חמצו בפסח אפילו לבהמת אחרים או של הפקר״. לכן קונים לחיות המחמד מזון ללא חמץ, עם הכשר לפסח או רשימת מזונות מאושרים. קטניות מותרות לבעלי חיים גם לאשכנזים.
- האם צריך להגעיל סכו״ם לפסח או לקנות חדש?
סכו״ם ממתכת אפשר להכשיר לפסח בהגעלה: מנקים היטב, ממתינים עשרים וארבע שעות, וטובלים במים רותחים בכלי ראשון. סכין עם ידית מחוברת בדבק או בחריצים – קשה לנקות, ורבים מעדיפים לקנות חדש. רוב המשפחות מחזיקות סכו״ם נפרד לפסח.
- האם תרופות צריכות להיות כשרות לפסח?
תרופה שאינה ראויה לאכילה – כדור מר, קפסולה או טבלייה שבולעים – מותרת לחולה בפסח לפי רוב פוסקי דורנו, אף שאין עליה הכשר לפסח. סירופ, טבליות מציצה ותרופות בטעם מתוק – עדיף שיהיו כשרות לפסח. אין להפסיק תרופה חיונית בגלל פסח; בכל ספק שואלים רב ורופא.
- האם וודקה, ויסקי ובירה כשרים לפסח?
ויסקי ובירה עשויים מדגן שהותסס, ולכן הם חמץ גמור: אסור לשתות אותם בפסח וצריך למכור אותם במכירת חמץ. וודקה יכולה להיות מדגן, מתפוחי אדמה או מענבים – ולכן שותים בפסח רק וודקה ומשקה חריף שיש עליהם הכשר מפורש ״כשר לפסח״.
- האם שמרים ואבקת אפייה כשרים לפסח?
השמרים ואבקת האפייה עצמם אינם חמץ – חמץ הוא רק חמשת מיני דגן שבאו במגע עם מים והחמיצו. אבל שמרים רגילים מגודלים לעיתים על מצע שיש בו דגן, ובאבקת אפייה יש בדרך כלל עמילן. לכן משתמשים בפסח רק במוצר שיש עליו הכשר מפורש לפסח.
- האם קינואה כשרה לפסח?
קינואה אינה מחמשת מיני דגן ולכן אינה חמץ. לבני ספרד היא מותרת בפסח, בהכשר לפסח (בגלל חשש לגרגרי דגן מעורבים). לבני אשכנז יש מחלוקת: רבים מפוסקי דורנו התירו אותה כי אינה בכלל מנהג הקטניות, ויש שהחמירו. כל אחד ינהג כפי שהורה לו רבו.
- האם שיבולת שועל כשרה לפסח?
לא. שיבולת שועל היא אחד מחמשת מיני הדגן, ולכן היא עלולה להחמיץ: פתיתי שיבולת שועל, דייסה, גרנולה ועוגיות שיבולת שועל רגילים – חמץ ואסורים בפסח. מצות מיוחדות משיבולת שועל, שנאפו בשמירה כדין, כשרות לפסח ומשמשות בעיקר את מי שאינו יכול לאכול חיטה.
- האם כוסמת כשרה לפסח – ומה ההבדל בינה לבין כוסמין?
כוסמת (גרעיני כוסמת, ״קאשה״) אינה דגן ואינה באה לידי חימוץ; בני ספרד אוכלים אותה בפסח בהכשר לפסח, ובני אשכנז נוהגים בה כקטניות. כוסמין (ספלט) הוא דבר אחר לגמרי – אחד מחמשת מיני הדגן – ולכן לחם או פסטה מכוסמין הם חמץ גמור.
- האם קורנפלור, קורנפלקס ופופקורן כשרים לפסח?
תירס אינו דגן ואינו חמץ, אבל בני אשכנז נוהגים בו כקטניות – ולכן קורנפלור, פופקורן ותירס אינם נאכלים אצלם בפסח. בני ספרד אוכלים אותם בהכשר לפסח. קורנפלקס רגיל מכיל בדרך כלל לתת שעורה, ואז הוא חמץ גמור לכולם; רק קורנפלקס שיש עליו הכשר לפסח מותר.
- איך מכשירים כיור לפסח?
כיור מתכת (נירוסטה) מנקים היטב, לא משתמשים בו במים חמים 24 שעות, ואז שופכים עליו מים רותחים מקומקום על כל חלקיו. כיור חרס, חרסינה או גרניט – רבים נוהגים לשפוך רותחין ולהניח בו תחתית או סל מיוחד לפסח, ולא להניח כלים ישירות על דופנו.
- האם שומשום, טחינה וסויה כשרים לפסח?
שומשום וסויה אינם דגן ואינם חמץ. בני ספרד אוכלים בפסח טחינה, שומשום ומוצרי סויה שיש עליהם הכשר לפסח. בני אשכנז נוהגים בשומשום ובסויה כקטניות, ולכן אינם אוכלים טחינה, חלבה, רוטב סויה או טופו בפסח. רוטב סויה רגיל מכיל לעיתים חיטה – ואז הוא חמץ לכולם.
- האם תרופות צריכות להיות כשרות לפסח?
כדורים ותרופות בלי טעם, שאינם ראויים לאכילה – רוב פוסקי זמננו מתירים לבלוע בפסח גם אם יש בהם עמילן מחמץ, כי החמץ ״נפסל מאכילת כלב״. סירופים, כדורי מציצה ותרופות בטעם – צריך לבדוק ברשימת התרופות לפסח. לעולם לא מפסיקים תרופה חיונית בלי להתייעץ עם רופא ורב.
- האם יש פסטה, לאפה ובורגול כשרים לפסח?
בורגול הוא חיטה מבושלת ומיובשת – חמץ גמור, ואין בורגול כשר לפסח. פסטה ולאפה רגילות עשויות מקמח חיטה ואסורות. בפסח משווקות פסטה ולאפה מיוחדות, מקמח תפוחי אדמה, מקמח מצה (שרויה) או מקטניות; מותר לאכול אותן רק בהכשר לפסח, ולפי מנהג המשפחה בשרויה ובקטניות.
- האם מוצרי קוסמטיקה צריכים הכשר לפסח?
מוצרים שאינם ראויים לאכילה כלל – סבון, שמפו, קרם, בושם – מותר להשתמש בהם בפסח לדעת רוב הפוסקים גם אם יש בהם רכיב מחמץ. משחת שיניים ושפתון, שעלולים להיבלע, נוהגים להקפיד שיהיו ללא חמץ. יש מחמירים בכל מוצר שנמרח על הגוף.
- יוצאים לחופשה לפני פסח ולא נהיה בבית – מה עושים עם בדיקת חמץ?
מי שיוצא מביתו בתוך שלושים יום לפני פסח ולא יהיה בבית בליל י״ד – בודק את החמץ בלילה שלפני הנסיעה, לאור נר או פנס, בלי ברכה, ומבטל. את החמץ שנשאר מוכרים במכירת חמץ, ובמקום שבו יהיה בפסח – בודקים שם בליל י״ד בברכה, אם הוא מקום שלו.
- האם צריך לבדוק חמץ במשרד או בחנות?
כן. בדיקת חמץ חלה על ״כל המקומות שיש לחוש שמא הכניסו בהם חמץ״ – לא רק בבית. משרד, חנות, מחסן או רכב שבבעלותך או בשימושך – צריכים בדיקה בליל י״ד, בדרך כלל בלי ברכה נוספת אם כבר בירכת בבית. אם המקום נמכר במכירת חמץ – יש בזה פרטים.
- למה מחביאים עשר פתיתי חמץ לפני הבדיקה?
כדי שהברכה ״על ביעור חמץ״ לא תהיה לבטלה: הבית כבר נקי, והבודק עלול לא למצוא כלום. הרמ״א כותב ״נוהגים להניח פתיתי חמץ במקום שימצאם הבודק״, ומוסיף שאם לא הניח – אין זה מעכב. נוהגים עשר פתיתים. חשוב לרשום היכן הוסתרו, כדי למצוא את כולם.
- האם נשים צריכות להסב בליל הסדר?
השולחן ערוך פוסק ש״אשה אינה צריכה הסיבה אלא אם כן היא חשובה״. הרמ״א מוסיף ש״כל הנשים שלנו מיקרי חשובות״, אך כתב שלא נהגו להסב, וסמכו על הראבי״ה שבזמן הזה אין להסב. לכן באשכנז נשים רבות אינן מסבות, ובספרד – יש נוהגות להסב. כל אחת לפי מנהג משפחתה.
- מה מברכים על מרור ומה אפשר להשתמש בו?
על המרור מברכים ״על אכילת מרור״, ואוכלים ממנו כזית בליל הסדר. השולחן ערוך מונה חמישה מינים, ו״עיקר המצווה בחזרת״ – שהיא החסה. רוב הקהילות נוהגות בחסה (עלים או קלחים), ויש מוסיפים או נוהגים בחזרת, הוא התמכא החריף. מטבלים בחרוסת ואין מסבים באכילתו.