עד מתי מותר לאכול חמץ בערב פסח?

המשנה

המשנה (פסחים א, ד) מביאה מחלוקת: ״רבי מאיר אומר: אוכלין כל חמש ושורפין בתחלת שש; ורבי יהודה אומר: אוכלין כל ארבע, ותולין כל חמש, ושורפין בתחלת שש״. ההלכה כרבי יהודה.

השולחן ערוך

השולחן ערוך (או״ח תמג, א) פוסק: ״חמץ משש שעות ולמעלה ביום י״ד אסור בהנאה, ואסרוהו חכמים שתי שעות קודם, דהיינו מתחלת שעה חמישית. ומיהו כל שעה חמישית מותר בהנאה, ורשאי למכרו לגוי... ויכול להאכילו לבהמה״.

שעות זמניות

״שעה״ בהלכה היא חלק אחד משנים עשר של היום. לפי המגן אברהם מחשבים את היום מעלות השחר עד צאת הכוכבים, ולפי הגר״א – מהנץ החמה עד השקיעה. לכן יש שני זמנים בלוחות, ונוהגים להחמיר כשיטה המוקדמת לאכילה, ולשרוף עד השעה המאוחרת לכל המאוחר. השעון משתנה לפי העיר והשנה – ראו זמני היום.

השריפה והביטול

בסוף השעה החמישית שורפים את החמץ ואומרים את הביטול השני – ״כל חמירא... דחזיתיה ודלא חזיתיה... דביערתיה ודלא ביערתיה״. ראו ביעור חמץ.

מצה בערב פסח

גם אחרי שאסור לאכול חמץ, אסור לאכול מצה כל היום – כדי לאכול אותה בליל הסדר בתיאבון. ראו האם מותר לאכול מצה בערב פסח. ערב פסח שחל בשבת – יש בו סדר מיוחד, ראו בקיצור (סימן קטו).

בפועל

מומלץ לסיים את אכילת החמץ בארוחת בוקר מוקדמת, לנקות את השולחן ואת הכלים מיד, ולהכניס את שאריות החמץ לשקית לשריפה. ילדים קטנים – אפשר להאכיל עד הזמן, ויש להיזהר שלא יפזרו פירורים בבית הנקי.